Page 142 - 30322

‫‪ 142‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫מנסה לשכך את דאגתו הבלתי מוצדקת‪ .‬״נישקתי קוביות‪ ,‬זה הכול‪.‬‬
‫הוא נראה כמו בחור נחמד‪.‬״‬

‫הוא בהחלט פולט נהמה חרישית‪ ,‬ואני מודה לאלוהים שת׳יאו לא‬
‫היה בקזינו‪ .‬הוא היה מחסל את הבחור הזה בלי לחשוב פעמיים‪ .‬״את‬

‫יודעת כמה היה לי קשה להשאיר אותך בווגאס?״‬
‫ועכשיו אני מחייכת‪ .‬אלוהים אדירים‪ ,‬הוא כמו תרופת הרגעה —‬
‫שיקוי רב עוצמה שבכוחו לרפא הכול‪ .‬״מספיק כדי להגיד לקאלום‬

‫להישאר ולרגל אחריי‪.‬״‬
‫״לא לרגל‪ ,‬מתוקה‪ .‬רק מוודא שתחזרי אליי הביתה בשלום‪.‬״‬
‫אלוהים אדירים‪ .‬אני מביטה אל ג׳ס‪ ,‬תוהה אם היא קולטת שהגוף‬
‫שלי נמס פה‪ .‬אליו הביתה‪ .‬זה נשמע כל כך נכון‪ ,‬למרות האקדחים‬
‫והעובדה שהוא דאג למעקב צמוד אחריי‪ .‬״זה אומר שאתה מודע‬

‫לפשע שביצעתי כשלבשתי את בגד הים שלי‪.‬״‬
‫ת׳יאו צוחק ברכות‪ ,‬ואותו צליל עמוק ומוכר מצית אש בבטני‪,‬‬
‫גורם לי להצטער שהוא איננו כאן איתי‪ .‬או שאינני שם איתו‪ .‬אף‬
‫שזה חסר כל היגיון‪ ,‬במהלך הימים האחרונים התגעגעתי אליו כהוגן‪.‬‬
‫עכשיו אני מתייסרת מרוב כמיהה לראותו‪ .‬״את צודקת‪,‬״ הוא אומר‬

‫בקול חרישי‪ .‬״נדון בעונש שלך כשתגיעי הביתה‪ .‬את במיטה?״‬
‫אני נשכבת על הצד‪ ,‬ראשי שוקע לתוך הכרית‪ .‬״כן‪ .‬תדבר איתי עד‬

‫שאירדם‪,‬״ אני מצווה בין פיהוקים‪.‬‬
‫״ג׳ס שם?״ לפתע קולו נעשה מחוספס‪.‬‬
‫רק מעצם כך ירכיי מתחילים להתהדק‪ .‬״כן‪.‬״‬
‫״אם ככה‪ ,‬זה מגביל את היכולת שלי להתיש אותך עכשיו‪.‬״‬
‫הו? אני מביטה מעבר לכתפי ורואה שג׳ס נעלמה לתוך חדר‬
‫האמבטיה‪ .‬״אתה יכול לעשות את זה דרך הטלפון?״ אני נשמעת‬

‫תמימה‪ ,‬והוא מצחקק בקלילות‪.‬‬
‫״אני מרגיש כאילו אני יכול ליצור איתך חיבור טלפתי‪ ,‬איזי‪ .‬עד‬

‫כדי כך אני מחובר אלייך‪.‬״‬
‫שאלוהים יעזור לי‪ ,‬הוא בשיאו הלילה‪ ,‬והוא אומר את כל הדברים‬
‫הנכונים‪ .‬יש לי תחושה שהוא לא מרוצה ממה שאירע בקומת הקזינו‪,‬‬