Page 141 - 30322
P. 141
ג׳נטלמן חוטא ׀ 141
אקדח .אני שומטת את התיק שלי לרצפה ,פושטת את השמלה וזורקת
אותה על המזוודה.
״כל כך רומנטי,״ היא אומרת ,בעודה מביטה בי לובשת חולצה.
״ת׳יאו ביקש ממנו שישגיח עלייך .אני לא מאמינה.״
עושה רושם שחברתי פספסה את העובדה שזה דבר חסר היגיון.
אני נכנסת למיטה ומכוונת את השעון המעורר לשעה שמונה בבוקר,
בתור גיבוי לשיחת ההשכמה שהזמנו מהקבלה .״כיאה למטרידן
אמיתי,״ אני ממלמלת בקול חרישי ,בעודי מתהפכת על הצד ושוקעת
בהרהורים .הוא הורה לאחד מאנשיו להישאר בווגאס ולהשגיח עליי.
מה זה צריך להביע? רק עכשיו למדתי להשלים עם העובדה שהוא
הגיע הנה ללא הזמנה ,ובלהשלים כוונתי שתשומת הלב שהוא הרעיף
עליי הסיחה את דעתי ומנעה ממני לחשוב לעומק עד כמה זה מטורף
מצידו .ועכשיו הוא שולח את אנשיו לעקוב אחריי?
אני חושבת על הדברים ,בניסיון לתרץ אותם ,אולם אז הטלפון שלי
מתחיל לצלצל .אני מנתקת אותו מהמטען וחווה התקף חרדה קל בעת
שאני מבחינה בשמו של ת׳יאו המבזיק לעברי ,מאיים .לכל הרוחות,
הייתי אמורה לדעת שקאלום ידווח לו על מה שקרה .רגע .למה אני
נבהלת? הוא זה שמתנהג כמו איזה מטרידן מטורף ואובססיבי .הוא
זה שצריך להעמיד אותו במקומו ,לא אני .אני מניחה את ראשי על
הכרית ועונה .״ת׳יאו.״
״איזי,״ הוא אומר בקול מתנשם .ניכר שהוא חש הקלה כשהוא
שומע את קולי ,מה שרק גורם לי להיאנח ,במקום לפתוח בנאום
הנזיפה שתכננתי.
אני מסבה את מבטי אל ג׳ס ורואה שהיא מחייכת בהתלהבות.
יושבת על קצה מיטתה ,סקרנית ממה שעתיד להיאמר .אני מנופפת
לעברה בביטול ,מחווה שזוכה להתעלמות מובהקת מצידה ,בעודה
מחזירה לי באותו המטבע .״לפני שתתחיל להרצות לי —״
״מה חשבת לעצמך ,לכל הרוחות?״
״סתם נהניתי קצת,״ אני טוענת ,אך גוון קולי רך .מרגיע .קשה
לומר שאני מעמידה אותו במקומו .במקום זאת ,אני שמה לב שאני
