Page 143 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪143‬‬

‫אולם אני גם מרגישה שהוא רגוע יותר מאשר עצבני‪ .‬״ת׳יאו?״ אני‬
‫שואלת‪ ,‬בעודי נושאת את מבטי אל התקרה‪ ,‬ותוהה כיצד לנסח את‬

‫השאלה הבאה שלי‪.‬‬
‫״מה?״‬

‫אני מהססת לרגע‪ ,‬לפני שאני מחליטה שיש דרך אחת בלבד‪ .‬אני‬
‫צריכה לדעת‪ .‬״מה יקרה כשאחזור הביתה?״ השאלה הזאת הטרידה‬
‫את מנוחתי מאז שהוא קשר אותי למיטה והמטיר עליי את מלוא‬
‫תשומת ליבו המסורה‪ ,‬גם אם בדרכו הייחודית‪ .‬זה לא הפחית במאומה‬
‫מתשוקתי אליו‪ .‬אם כבר‪ ,‬תשוקתי אליו התעצמה פי מיליון‪ .‬״זאת‬
‫אומרת‪ ,‬חוץ מזה שתעניש אותי על שפשעתי ולבשתי את בגד הים‬

‫שלי‪.‬״‬
‫ת׳יאו צוחק בקלילות אך מהסס‪ ,‬ואני רואה אותו בעיני רוחי מעביר‬
‫את האצבע המורה שלו על קשת הקופידון שלו במהורהר‪ .‬״אנחנו‪ ,‬זה‬
‫מה שיקרה‪,‬״ הוא אומר לבסוף‪ ,‬ישר ולעניין‪ .‬רק שאינני בטוחה מה‬

‫כוונתו באנחנו‪.‬‬
‫״מה אנחנו נהיה?״‬
‫״למען האמת‪ ,‬אין לי מושג‪.‬״ הוא נאנח בכבדות‪ .‬״אבל אני מצפה‬
‫לרגע שבו נוכל להתחיל לפענח את זה‪ .‬אם תרצי להצטרף אליי‬
‫למסע הזה‪ .‬תרצי להצטרף אליי‪ ,‬איזי? תרצי לגלות מה אנחנו יכולים‬

‫להיות?״‬
‫אני בטוחה שאני שומעת אותו שואף אוויר‪ ,‬כאילו שהוא עוצר את‬
‫הנשימה שלו בעודו ממתין למוצא פי‪ .‬אך אינני יכולה להיות בטוחה‬
‫במאה אחוז‪ ,‬מפני שבאותו הזמן גם אני שאפתי אוויר בעצמי‪ .‬לגלות‬
‫אותנו‪ .‬זכיתי להצצה למה שאולי מצפה לי‪ ,‬אף שזה מאתגר ומותח את‬
‫הדמיון שלי מעבר למה שחשבתי שאני מסוגלת לדמיין‪ ,‬אני בטוחה‬
‫שאני רוצה לצאת להרפתקה הזאת‪ .‬מפני שפירוש הדבר שאעשה זאת‬
‫עם ת׳יאו‪ .‬״כן‪,‬״ אני משיבה בקול חרישי‪ ,‬וחיוך פושט בשפתיי בעת‬

‫שאני שומעת אותו משחרר אוויר‪ .‬״אני רוצה‪,‬״ אני מאשרת‪.‬‬
‫״את לא תתחרטי על זה‪,‬״ לוחש ת׳יאו‪ .‬״אני מבטיח לך‪.‬״‬
‫״אני מאמינה לך‪.‬״ אני מאמינה לו באמת ובתמים‪ .‬אם הייתי יכולה‬