Page 130 - 30322
P. 130
130׀ ג׳ודי אלן מלפס
ומתבוננות בדאגה ,ואני רואה שהוא עושה כמיטב יכולתו כדי לוודא
שזה לא יקרה.
כאשר הדלתות נפתחות ,הוא ממתין שכל השאר יצאו מהמעלית
לפני שהוא יצא ממנה בעצמו ,אולם אז מישהו שממתין מחוץ למעלית
נכנס .ת׳יאו נע במהירות הבזק ,ורוכן לאחור במטרה לחמוק מהזרוע
המתנופפת של האדם הנחפז פנימה.
אני מתבוננת בנעשה בתדהמה .״זאת הייתה תגובה מהירה
להפליא,״ אני אומרת ,בעודי ממתינה שהוא יצטרף אליי .ידו
מתרוממת ,הוא מראה לי את כף ידו לפני שהוא אט־אט שולח אותה
אל גבי התחתון ומדרבן אותי להתקדם.
״יש לי הרבה ניסיון בזה,״ הוא אומר חרש ,ולראשונה מתעוררת בי
התהייה האם אחד מבין תפקידיו הרבים של קאלום הוא לוודא שאף
אחד לא נוגע בת׳יאו .שומר הראש שלו ,או הגוף שלו ,ליתר דיוק.
זה נשמע מגוחך ,אבל ת׳יאו לא שיתף אותי בהשלכות האפשריות
של מגע מפתיע ,וכך אין ביכולתי להעריך עד כמה השערתי קרובה
למציאות.
אנחנו יוצאים מבית המלון וצועדים לאורך הנתיב הארוך על פני
מיצג המזרקות המפורסם .האינסטינקט שלי מניע אותי להיצמד אל
גופו ,כך שאף אחד מהאנשים העומדים לצד מחסומי הבטון ונהנים
מהמופע לא ייתקל בו בטעות .הוא מרכין אליי את מבטו ומחייך,
כאילו קלט את כוונתי.
״אני לא מאמינה שבאת עד הנה,״ אני מהרהרת ,בעודי נצמדת אל
חיקו בעת שהוא כורך זרוע סביב כתפיי.
״ועוד רק בשביל איזה סיבוב..״
אני פורצת בצחוק מתגלגל ונושאת אליו את מבטי ,שקרוב לוודאי
נראה חולמני יותר מכפי שהתכוונתי .״עסקים,״ אני מזכירה לו.
״אה ,כן .עסקים בראש ובראשונה ,בטח.״
אני מנידה בראשי .אני העסק שלו .״אני מקווה שהטיפול בעסק
שלך השתלם לך.״
״הוא בהחלט השתלם לי,״ הוא אומר באירוניה ,ואז מסב את
