Page 200 - 30322
P. 200
200׀ ג׳ודי אלן מלפס
״אתה מבוקש על ידי המשטרה?״ השאלה פשוט מתגלגלת מלשוני,
והיא מדהימה אותי לא פחות מכפי שהיא מדהימה את ת׳יאו ,שהכוס
שלו קופאת באוויר לפני שהוא מספיק ללגום ממנה .אני מסיטה את
מבטי במבוכה ,אף שהעובדה שהוא לא מיהר לסתור את דבריי איננה
נעלמת מעיניי.
״לא ,אני לא מבוקש על ידי המשטרה.״
אני מעיפה בו מבט חטוף ,מרגישה קטנה ונבוכה .״האם אי פעם
היית במעצר?״
״לא.״
אני מופתעת .גבר כמו ת׳יאו ,המזג שלו ,ה ...עסק שלו .״בסדר,
אז —״
״עשיתי בחיי כמה דברים נוראיים ,איזי,״ הוא קוטע את דבריי
ונשימתו נעצרת לאחר שהוא משמיע את הודאתו .אני בוהה בו,
ממתינה לעוד .רק לאחר שהוא ממצמץ ומשפיל את מבטו אני מבינה
שלא אזכה לעוד .אלוהים מוחל לכולם .״פשוט תני לי להיות ת׳יאו
בשבילך.״ הוא נושא אליי את מבטו .״את יכולה לעשות את זה?״
האם אני יכולה? המקום הזה הוא כמו מערבולת של טריגרים.
האינסטינקטים המושרשים עמוק בתוכי זועקים אליי שאנוס על נפשי,
אך ישנו גם אינסטינקט חדש ,עליו יש לי שליטה רבה יותר ,שאומר לי
להישאר .אני נושאת את מבטי אל הבמה .פני חזרה .החיוך עדיין נסוך
על שפתיה .היא עדיין נראית מלאת חיים ואנרגיה .אני לא חייכתי .אף
פעם .״אתה יודע שאני לא אוהבת אלימות .ושמועדוני חשפנות זה לא
הקטע שלי.״ אני מושכת בכתפיי באדישות .אני לא מספרת לת׳יאו
שום דבר שלא כבר ידוע לו .הוא פשוט לא יודע את הפרטים הקטנים
והמלוכלכים .הוא נע במושבו באי נוחות ,הבעתו מודאגת שעה שאני
ממשיכה .״אבל נראה שאתה כן הקטע שלי.״ החיוך שחולף בשפתיו,
חיוך שחושף את גומות החן שלו במלוא הדרן ,הוא חיוך הת׳יאו
האהוב עליי .״צצת משום מקום בסמטה בלילה חשוך והצלת אותי.
עקבת אחריי עד וגאס וחיזרת אחריי.״ אני מרימה גבה מזהירה בעת
שהוא פוצה את פיו במטרה לסתור את דבריי .עסקים .נו ,באמת.
