Page 197 - 30322
P. 197
ג׳נטלמן חוטא ׀ 197
״מה הייתי אמורה לעשות?״ ג׳ודי נאנחת בתשישות .״לתת לה
להמשיך להסתובב פה בחוסר אונים?״ היא מתרחקת מת׳יאו ואוספת
את תיקיות המסמכים שלה .״אני סיימתי להערב,״ היא אומרת בקול
נעלב ,אך מבזיקה לעברי חיוך חשאי בעודה מתרחקת מאיתנו .״היה
לי נעים להכיר אותך ,איזי.״
״גם לי היה נעים להכיר אותך.״ אני מעלה חיוך מעושה על שפתיי
בעודי מתבוננת בה מתרחקת ,לא רוצה להביט בת׳יאו ,מפני שברור
לי שהוא לא בדיוק שמח לראות אותי .לכן ,במקום זאת ,אני חוזרת
לסקור את המועדון במבטי ,רק שעכשיו רוב תשומת הלב של הלקוחות
ממוקדת בכיוון שלנו ,בעודם מתבוננים בת׳יאו ובי ,האישה היחפה
הלבושה בצורה מחפירה העומדת במרחק מטרים בודדים ממנו .אני
חושבת שאם הייתי לבושה בבגד הים שלי הייתי מרגישה פחות בולטת
מכפי שאני מרגישה כרגע .אני מתכווצת נוכח כל המבטים הסקרניים,
ומתעסקת בעצבנות בשולי החולצה שלי ,בעודי מסבה את מבטי
בחזרה אל ת׳יאו .ארשת פניו חתומה.
״פני בהחלט...״ קולי נאלם לרגע ,בעודי מחפשת אחר המילים
המתאימות ...״חזרה לעמוד על הרגליים,״ אני מסיימת ,בעודי
מצטערת שאינני יכולה להימלט מפה בלי שיבחינו בי .או ליתר
דיוק ,על כך שהנחתי לאוזניים שלי להנחות אותי לפה מלכתחילה.
כמה זמן הוא התכוון להמשיך להסתיר ממני את קיומו של המקום
הזה?
עווית חולפת בשפתיו של ת׳יאו ,רגע לפני שהן מתעקלות בחיוך
מריר .ובעוונותיי ,גם אני מחייכת .״המומה מדי מכדי לחבק אותי?״
הוא שואל.
״נראה לי שאני זקוקה לחיבוק כרגע.״
״בואי הנה.״ הוא מטה מעט את ראשו ,בפקודה ,אולם לא מושיט
יד מזמינה.
כפות רגליי מתחילות לנוע מעצמן ,בלי שאצווה עליהן ,ומובילות
אותי אליו .זה טבעי ,ומוזר למדי ,מפני שכל דבר מזה איננו טבעי
בשבילי .אני מושיטה את ידי אל כתפיו ,מחליקה את זרועותיי סביבו,
