Page 193 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪193‬‬

‫לשבת איתי‪.‬״ היא מובילה אותי לעבר השולחן ומסמנת לי לשבת‪ .‬ואף‬
‫שאני מבולבלת לחלוטין‪ ,‬אני עושה כבקשתה‪ .‬היא ממשיכה לחייך‬
‫אליי בעודה מתיישבת על הכיסא מולי ומניחה את תיקיות המסמכים‬

‫שלה‪.‬‬
‫״איך את יודעת איך קוראים לי?״ אני שואלת‪ ,‬לא מצליחה למנוע‬

‫מעצמי להפסיק לסרוק את המועדון בחיפוש אחר ת׳יאו‪.‬‬
‫היא מושיטה לי את ידה מעל לשולחן‪ ,‬ואני בוחנת אותה בחשד‬
‫במשך כמה רגעים‪ ,‬לפני שאני לוחצת אותה‪ .‬״אני ג׳ודי‪.‬״ היא שולחת‬

‫אליי קריצה חטופה‪ .‬״אמא של ת׳יאו‪.‬״‬
‫אני לא מתכוונת לחלץ את ידי מידה‪ ,‬אולם זה בכל זאת מה שקורה‪,‬‬
‫שעה שהתדהמה ניכרת בפניי‪ .‬״אה‪...‬״ אני אומרת בקול מתנשם‪ ,‬וכעת‬
‫שמה לב שגוון עיניה הוא העתק מדויק של הכחול העמוק והמהפנט‬

‫של עיניו של ת׳יאו‪.‬‬
‫״אני שמחה לפגוש את הבחורה שהבן שלי מחבב באופן בלתי‬

‫צפוי‪.‬״‬
‫לחיי נצבעות במיליון גוונים של אדום לנגד עיניה‪ .‬הוא סיפר עליי‬
‫לאמא שלו? אני מתכווצת קצת מבפנים‪ ,‬בעודי שוקעת בדכדוך נוכח‬
‫המראה שלי‪ .‬״תסלחי לי על המראה שלי‪,‬״ אני אומרת במבוכה‪ ,‬בעודי‬
‫מושכת בחולצה שלי‪ .‬״לא ציפיתי למצוא את עצמי פה‪.‬״ אני מחווה‬
‫בידי לעבר החדר בלי להסתכל‪ .‬ממש לא ציפיתי למצוא את עצמי פה‪.‬‬

‫והעובדה שאני עדיין נמצאת פה‪ ,‬ולא נסה על נפשי‪ ,‬היא בגדר נס‪.‬‬
‫״את נראית מתוקה להפליא‪.‬״ היא מבטלת את חששותיי‪ ,‬ויש‬
‫בעיניה חיבה שעד כה זכיתי לראות רק אצל אדם אחר‪ .‬אני משפילה‬

‫את מבטי אל השולחן‪ ,‬שעה שפניה של אימי מבזיקות בתודעתי‪.‬‬
‫״תודה‪,‬״ אני ממלמלת‪ ,‬מודעת לעצב בקולי‪.‬‬
‫״ת׳יאו סיפר לי שאת אחות‪.‬״‬

‫אני מהנהנת‪ .‬סיימון שב אלינו ומניח לפנינו שתי כוסות יין‪.‬‬
‫״נכון‪.‬״ אני נושאת אליה את מבטי‪ ,‬ומוצאת את אותה חיבה בעיניה‪,‬‬
‫בעודה גומעת אותי במבטה ולוגמת מהיין האדום שלה‪ .‬״ועכשיו אני‬
‫יודעת במה ת׳יאו עוסק‪.‬״ אני מעיפה מבט נוסף ברחבי המועדון‪,‬‬