Page 194 - 30322
P. 194
194׀ ג׳ודי אלן מלפס
מתמקדת בכלוב שבתוכו יש כעת שני גברים הגוררים את הגבר
מחוסר ההכרה לעבר היציאה .בטני מתהפכת ,ואני מרגישה שעליי
להסיט את מבטי.
״אמרתי לו שעדיף שיספר לך במוקדם מאשר במאוחר.״ גם היא
מסבה את מבטה אל הכלוב .״זה מפריע לך?״
״כן,״ אני משיבה בכנות .״אני לא חובבת גדולה של אלימות.״
נאלצתי להתמודד עימה במשך יותר מדי זמן .״או של...״ קולי דועך
שעה שמבטי נודד אל הבמה ,היכן ששתי נשים נוספות מציגות את
ישבניהן לראווה לעיני הגברים היושבים מסביב לבמה .גם שתי הנשים
האלה עושות זאת בחיוך .נדמה שהן נהנות.
״אני מבינה,״ אומרת ג׳ודי ,מסבה את תשומת ליבי בחזרה אליה.
״הרשי לי לנסח את דבריי מחדש .האם זה מפריע לך מספיק כדי
שתרצי להיפרד מבני?״
שאלתה מפתיעה אותי ,ואני פשוט בוהה בה ,בעודי נזכרת בהבעת
פניו ההמומה של ת׳יאו בעת ששיתפתי אותו בחלקיק מהעבר שלי.
וזה מובן בהחלט .הוא בוודאי תהה איך לכל הרוחות הוא יסביר את
קיומו של הפלייגראונד .שלא לדבר על כלוב המוות שם במרחק.
אני מסבה לשם את מבטי ,ורואה שכעת יש שם גבר המנגב את הדם
מהרצפה .הו אלוהים.
״איזי?״
״אני ...קצת מבולבלת כרגע,״ אני מודה .מבולבלת בכל כך הרבה
מובנים .אני מבולבלת בקשר למקום הזה ,אבל אני מבולבלת אף יותר
לגבי העובדה שאני רגועה כל כך .אני מצביעה לעבר הבמה .״הבחורה
שהתפשטה הרגע — ״
״פני?״
״כן.״ אני אוחזת בכוס שלי שעה שאני בוחנת את ג׳ודי במבטי,
תוהה אם החיוך הכנה מלפני מספר רגעים הוחלף כעת בחיוך מעושה.
הוא נראה מעט מאולץ .״אני שמחה לראות ששלומה טוב.״
״עכשיו היא עובדת במקום בטוח .אני מניחה שזה דבר חיובי.״
עכשיו היא עובדת במקום בטוח .״כל החשפניות הן זונות לשעבר?״
