Page 192 - 30322

‫‪ 192‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫״את חברה במועדון?״ הוא שואל‪.‬‬
‫״לא בדיוק‪.‬״ אני מצחקקת בעצבנות‪.‬‬
‫״אה‪.‬״ הוא מחייך‪ .‬״חדרי ההלבשה נמצאים בקצה המועדון‪,‬‬
‫מימין‪.‬״ הוא מצביע ואני מתחקה במבטי אחר אצבעו ומבחינה בפני‬
‫הנעלמת לתוך חדר‪ .‬שאלוהים יעזור לי‪.‬‬
‫״אני לא חשפנית‪.‬״ אני בולעת רוק בכבדות‪ ,‬ולאחר שאני מאתרת‬
‫את ת׳יאו אני מצביעה עליו‪ .‬״אני איתו‪.‬״‬
‫״את עם אדון קיין?״ שואל המלצר בספקנות‪.‬‬
‫ידי נשלחת אל שיערי ומתחילה להחליקו‪ ,‬בזמן שאני מהנהנת‪.‬‬

‫״כן‪.‬״‬
‫״הבנתי‪.‬״ הבעת פניו ספקנית והוא מנסה להחליט מה לעשות‬
‫איתי‪ ,‬הוא סורק את המועדון בחיפוש אחר מה? אין לי שמץ של מושג‪.‬‬
‫״היא עם ת׳יאו‪,‬״ אומרת אישה בקול‪ ,‬ומסבה את תשומת ליבי אל‬
‫שולחן בקרבת מקום‪ .‬היא מחייכת אליי וקמה ממקומה‪ ,‬מספר תיקיות‬
‫מסמכים בידיה‪ .‬היא מבוגרת‪ ,‬אולי בת שישים‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬ולבושה‬
‫ללא רבב‪ ,‬חזותה מתוחכמת במכנסיים שחורים‪ .‬שיערה הבלונדיני‬
‫קצר וגלי‪ .‬שפתיה האדומות כדם תוחמות שיניים מושלמות שעה‬

‫שהיא פוסעת לעברי‪ ,‬החיוך לא מש משפתיה ולו לרגע‪.‬‬
‫״כן‪ ,‬גבירתי‪.‬״ המלצר מקבל את דבריה בהסכמה בעודו מתרחק‬

‫מאיתנו‪.‬‬
‫״תביא לי בבקשה את המשקה הקבוע שלי‪ ,‬סיימון‪,‬״ היא אומרת‪.‬‬

‫״מה בשבילך‪ ,‬איזי?״‬
‫ידי נשלחת אל החזה שלי‪ .‬אני מרגישה שהמראה החיצוני שלי‬
‫לוקה בחסר בחברתה של האישה המוזרה והמטופחת להפליא הזאת‪.‬‬

‫מניין היא יודעת את שמי? ״אני מסודרת‪ ,‬תודה‪.‬״‬
‫״אני מתעקשת‪.‬״ היא מביטה במלצר‪ .‬״משהו קליל‪ .‬אולי יין לבן‪.‬״‬
‫הוא נד בראשו ומסתלק‪ ,‬והאישה מושיטה אליי את ידה‪ .‬אני‬
‫מרכינה את מבטי אל ציפורניה המטופחות בקפידה‪ ,‬צבע הלק תואם‬
‫את שפתיה‪ ,‬והיא מבזיקה לעברי חיוך יודע דבר בעת שאני מסבה‬
‫אליה את מבטי‪ .‬היא מתקרבת אליי ואוחזת בזרועי בעדינות‪ .‬״בואי‬