Page 191 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪191‬‬

‫מצד הקהל‪ ,‬אין אף גבר המנסה להתגנב אל הבמה‪ .‬אני מבחינה בבר‬
‫המצויד בקפידה עם ברמנים הלבושים במהודר‪ ,‬וגם מלצרים בחליפות‬
‫המגישים משקאות על מגשים‪ .‬נפשי המעורערת מתחילה להירגע‬
‫מעט‪ ,‬ואינני מבינה מדוע‪ .‬כל המקום הזה הוא טריגר אחד גדול‬

‫בשבילי‪.‬‬
‫אני חולפת על פני הבר בעודי נתונה במעין ערפול חושים‪ ,‬ומנסה‬
‫לעכל את כל הדבר הזה‪ .‬המקום סואן והמוזיקה רועשת‪ ,‬אך לא‬
‫בעוצמה לא נעימה או מחרישת אוזניים‪ .‬אנשים יכולים לשוחח בקלות‬

‫בלי שיהיה עליהם לצעוק בקולי קולות‪.‬‬
‫צעדיי מאטים בעת שאני מבחינה בהבזק דמותו של ת׳יאו מעברו‬
‫השני של החדר‪ ,‬וכל שאריות החרדה שלי מתפוגגות ונעלמות נוכח‬
‫מראהו‪ .‬הוא יושב במתחם המכותר בעמודים זהובים הקשורים יחדיו‬
‫באמצעות חבלים עבים בגוון ארגמן‪ .‬הוא יושב בנינוחות‪ ,‬כוס נתונה‬
‫בידו‪ ,‬אולם פניו נוקשות‪ ,‬תווי פניו הנאים חדים בעודו משוחח עם‬
‫גבר היושב מולו‪ .‬הוא מהנהן פעם אחת‪ ,‬קם ממקומו ומושיט לבחור‬
‫את ידו‪ .‬הם לוחצים ידיים ות׳יאו מסתלק מהמקום‪ ,‬המשקה עדיין‬
‫נתון בידו‪ .‬לבושו הבלתי רשמי סקסי להפליא‪ ,‬בסך הכול חולצה‬
‫כחולה פשוטה עם שסע בצווארון‪ ,‬אשר תחובה בתוך מכנסי ג׳ינס‬
‫שנמתחים על רגליו בצורה מושלמת‪ .‬אני מכווצת את שפתיי‪ ,‬וגם‬
‫את ירכיי‪ ,‬בזמן שגל חום שלא במקומו מציף אותי מבפנים‪ .‬בזמן‬
‫שהוא פוסע לעבר הבר‪ ,‬כולם מפנים לו דרך‪ ,‬וחלקם מהנהנים אליו‬
‫ביראת כבוד‪ .‬זה ממש נראה כמו ים הנחצה לשניים‪ .‬אני כל כולי‬

‫שבויה בקסמו‪.‬‬
‫ואני פשוט נותרת במקומי‪ ,‬תדהמתי נוכח גילוי המקום הזה‬
‫מוחלפת במשהו ששלט בי למן הרגע שבו פגשתי את ת׳יאו קיין‪.‬‬

‫פליאה‪ .‬הערכה‪ .‬אני מכושפת‪.‬‬
‫״אפשר לעזור לך?״ קול מפתיע אותי מהצד‪ ,‬ואני מבחינה במלצר‬

‫הבוחן אותי במבט מבולבל‪.‬‬
‫״הממ‪...‬״ אני עוקבת אחר מבטו אל כפות רגליי היחפות ומתכווצת‬

‫במבוכה‪ .‬״לא‪ ,‬תודה‪.‬״‬