Page 198 - 30322

‫‪ 198‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫והוא מחבק אותי בכל הכוח‪ ,‬גורם לי להתמוסס בחיקו‪ ,‬שעה שעיניי‬
‫נעצמות וסביבתי נשכחת ממני‪.‬‬

‫״התכוונתי לספר לך‪,‬״ הוא אומר בקול חרישי‪ .‬״אבל אז אמרת את‬
‫מה שאמרת לפני כן‪ ,‬ואני יודע שאת לא אוהבת אלימות‪ ,‬ו‪ ...‬ובכן‪,‬‬

‫המקום הזה‪.‬״‬
‫״המקום הזה‪,‬״ אני מסכימה‪ ,‬ושואפת אוויר בעודי פוקחת את‬
‫עיניי‪ .‬כולם עדיין לוטשים בנו מבטים‪ ,‬כולל אמא שלו‪ ,‬המתמהמהת‬
‫ליד הדלת‪ .‬אני מתרחקת מת׳יאו‪ ,‬בעודי מרגישה את להבות המבוכה‬

‫המתלקחות בפניי‪ .‬״יש לנו קהל‪.‬״‬
‫ת׳יאו לא מסב ממני את מבטו‪ ,‬פשוט מחליק את זרועו סביב כתפי‪,‬‬
‫מושך אותי אל חיקו ומוביל אותנו אל האזור התחום שבו הוא ישב‬
‫בזמן שנכנסתי לפה‪ .‬״לא מפתיע‪.‬״ הוא שומר על קור רוח בעודו‬

‫מדריך אותי פנימה ומסמן לי לשבת‪ .‬״אנחנו צריכים לשוחח‪.‬״‬
‫״מה דעתך שנעשה את זה בחדר שלך? אני לא בדיוק לבושה‬

‫בהתאם למקום הזה‪.‬״‬
‫הוא מחייך‪ .‬״זה משעשע‪.‬״‬
‫משעשע? ״מה משעשע?״‬
‫״זה שאת מופיעה במגרש המשחקים שלי בפעם הראשונה ונראית‬
‫כאילו הרגע זיינו אותך‪.‬״ הוא קורץ לעברי בשובבות‪ .‬״אני אוהב את‬
‫המראה הזה עלייך‪.‬״ הוא מתיישב על כיסא ומסמן למלצר‪ .‬״כרגיל‪,‬‬

‫וכל מה שאיזי תרצה‪.‬״‬
‫״רק מים בשבילי‪ ,‬בבקשה‪.‬״‬
‫״באמת?״ שואל ת׳יאו‪ ,‬וניכר עליו שהוא מופתע‪.‬‬
‫״השעה שלוש לפנות בוקר‪,‬״ אני מציינת‪ .‬״אני אמורה לישון‬

‫עכשיו‪ .‬למה נטשת אותי?״‬
‫הוא בוחן אותי במבט קפדני בעודו מתרווח בכיסאו‪ .‬״לא הצלחתי‬
‫להירדם‪ .‬הייתי טרוד במחשבות על איך להסביר את המקום הזה‬
‫לחברה שלי‪ ,‬בהתחשב בכך שאני יודע שהיא שונאת אלימות‪ ,‬ואני גם‬

‫די בטוח שהיא שונאת מועדוני חשפנות‪.‬״‬
‫המוח שלי מסתחרר מרוב מחשבות‪ ,‬שרוי בתוהו ובוהו מוחלט‪.‬‬