Page 203 - 30322
P. 203
ג׳נטלמן חוטא ׀ 203
״למה?״
״יש לי יותר מדי לכלוך על יותר מדי שוטרים,״ הוא אומר ,ומצביע
על המיטה .״ואמא נשואה לאחד.״
״אין מצב,״ אני פולטת בהפתעה.
״יש מצב.״ הוא פורץ בצחוק ופושט את חולצתו.
להרף עין אני שוכחת מה הימם אותי כל כך ,והמראה של חזהו
גורם לי להביט בו ממושכות .אני מתנערת מתוך הרגע הקטן שלי.
״ההורים שלך גרושים?״
״אבא שלי מת.״
אני מבחינה חרש בכאב החולף בפניו .״אני מצטערת.״
הוא לא מכיר בהשתתפותי בצערו ,ובמקום זאת מהנהן פעם נוספת
בכיוון המיטה .״תיכנסי.״
אני עושה כבקשתו בצייתנות ,ומחליקה תחת השמיכה שעה שת׳יאו
מתפשט ומשליך את בגדיו ואת בגדיי על הכיסא הסמוך .אני מרגישה
שהגענו למבוי סתום בשיחה ,לכן אינני מוסיפה לדחוק בו .גם אני לא
הייתי רוצה להכביר במילים על אמא שלי .הוא נשכב במיטה לצידי,
מושיט את ידו אל המתג ומכבה את המנורה ,וכך עלטה אופפת את
החדר .אני ממתינה שת׳יאו ימצא אותי לפני שאעשה מהלך ,וכאשר
הוא עושה זאת ,אני נכנסת בשמחה בין זרועותיו ,משעינה את ראשי
על חזהו ועוצמת את עיניי ,מאזינה לפעימות ליבו היציבות והחזקות.
״מה זאת אומרת ,יש לך לכלוך עליהם?״ אני שואלת ,הסקרנות
שלי מרקיעה לשחקים.
״באיזה מועדון חשפנות עבדת?״
אני קופאת במקומי ,זעף אופף את פניי .אז ככה זה יהיה? אני
שואלת אותו שאלה עליה הוא לא רוצה להשיב ,והוא שואל אותי
שאלה שהוא יודע שלא ארצה להשיב עליה? ערמומי .מתוחכם .אך
האם זאת מערכת יחסים בריאה? הסודות? זה חומר למחשבה ,אבל עם
זאת ,הם מסבים לי נחמה .מפני ששנינו מסופקים פשוט מעצם היותנו
איזי ות׳יאו ,זה למען זו ,אף שאיננו מודעים לסיפורי החיים שלנו .אך
אני רוצה לשכוח .וגם ת׳יאו רוצה לשכוח.