Page 206 - 30322

‫‪ 206‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫לו‪ .‬אלוהים אדירים‪ ,‬מדוע הייתי חייבת להוריד את המחסומים שלי‬
‫בפני גבר כמו ת׳יאו? מדוע לא בפני גבר נורמלי ושומר חוק המחזיק‬
‫במשרה רגילה? אלה שאלות מטופשות‪ ,‬למען האמת; אינני יודעת‬
‫מה הסיבה שבגללה אני בכלל טורחת להעלות אותן בפני עצמי‪ .‬אני‬
‫יודעת בדיוק מה הסיבה‪ .‬ראשית כל‪ ,‬ישנה תחושת הביטחון שאני חווה‬
‫כל אימת שאני קרובה אליו‪ .‬לאחר שפחדתי במשך תקופה ארוכה כל‬
‫כך‪ ,‬הנחמה שהוא מסב לי היא כסם ממכר להפליא‪ .‬אולם מעבר לכך‪,‬‬
‫אני מרגישה כאילו שהוא מעניק לי חלקים מעצמו שאף אדם לא זכה‬
‫לראות‪ .‬גם לא אמא שלו‪ .‬הוא רך‪ ,‬עדין‪ ,‬טוב לב‪ ,‬דואג‪ .‬הוא ערימה‬
‫של סתירות‪ ,‬וזה מרתק אותי‪ .‬״אני לא חושבת שיש לו כוונה כלשהי‬
‫לשבור לי את הלב‪.‬״ אני פשוט חוששת שהוא יעשה זאת בלי להתכוון‪.‬‬

‫״את בוטחת בו?״‬
‫״לחלוטין‪.‬״ אינני מהססת‪ .‬״הוא לא יפגע בי‪ .‬אני פשוט פוחדת‬
‫מהנזק שהוא עלול לגרום לעצמו‪.‬״ ג׳ס מכווצת את מצחה‪ ,‬ואני‬
‫ממשיכה‪ .‬״איך שהוא חי‪ ,‬מה שהוא עושה‪ ,‬האופן שבו הוא מתמודד‬
‫עם דברים‪ .‬אף אחד לא יכול לחיות על החרב ולעולם לא להיפצע‪.‬״‬

‫ואם ת׳יאו נפצע‪ ,‬גם אני נפצעת‪ .‬כאבו יהיה כאבי‪.‬‬
‫היא מכווצת את מצחה בבלבול‪ .‬״חי על החרב?״‬
‫״המזג שלו‪ ,‬הפוביה שלו‪.‬״ אני מחליטה לחשוף את כל הקלפים‪.‬‬
‫אינני יכולה לצפות מחברתי שתבין את התסבוכת שאליה נקלעתי‪ ,‬אם‬
‫אין ברשותה את כל המידע‪ .‬״מועדון החשפנות שלו‪.‬״‬
‫היא כמעט יורקת את הקפה בתדהמה‪ ,‬וספלה מוטח בדלפק בקול‬

‫חבטה‪ .‬״מה?״‬
‫אני מהנהנת שעה שאני לוגמת מהקפה שלי‪ .‬למרבה הפלא‪ ,‬אני‬
‫נראית שלווה לא פחות מכפי שאני מרגישה‪ .‬״הפלייגראונד‪ .‬זה‬

‫מועדון חשפנות‪ .‬אבל לא מהסוג ש —״‬
‫ג׳ס מרימה את ידה‪ ,‬מונעת ממני לפרט‪ .‬״את לא צריכה ללכת‬

‫לשם‪ ,‬איזי‪.‬״‬
‫אני מודה לה על כך שהיא מגינה עליי‪ ,‬אך גם להוטה לשטוח בפניה‬
‫את כל ההצדקות שעלו במוחי ליל אמש‪ .‬״הוא מתייחס יפה לנשים‬