Page 211 - 30322
P. 211
ג׳נטלמן חוטא ׀ 211
התלונה ,אבל מישהו גרם לפציעות האלה .הוא אומר שאת עודדת את
האלימות כלפיו.״
גופי נשמט בכיסא ברפיון ,ואני מרגישה מבולבלת כהוגן .״אני
עודדתי את האלימות כלפיו? מה ,הוא אומר ששלהבתי אותם?״
במשך כמה רגעים סוזן איננה אומרת מילה ,ונדמה שהיא שקועה
עמוק בהרהורים .אני מקווה שהיא מבינה מספיק כדי להבין שהסיפור
הזה חסר כל שחר .״איזי ,ייתכן שזה לא מתפקידי לשאול אותך שאלה
כזאת ,אבל את באמת מכירה את הגבר שאת בקשר איתו?״
אני נועצת מבט בבוסית שלי ,מנסה לנסח בראשי תגובה שלא
כוללת את המילים לכי להזדיין .מאז התחלתי לעבוד ,מעולם לא
הוגשה נגדי ולו תלונה בודדה .מעולם לא נקלעתי לשום עימות עם
עמית לעבודה ,מטופל או קרוב משפחה .סוזן בוודאי יודעת שהטענות
של האידיוט הזה כלל לא עולות בקנה אחד עם האופי שלי .אני
שלהבתי את ת׳יאו? בפועל ,מה שעשיתי זה להפציר בת׳יאו שישחרר
את האידיוט .הצלתי את אדון סאגדן ממכות רצח.
אני משחזרת את התקרית המזוויעה במוחי ,למן הרגע שבו אדון
סאגדן דחק אותי לפינה ועד לרגע שבו ת׳יאו קאלום ואני נכנסנו
למכונית .כולנו היינו יחדיו ואז...
תהליך החשיבה שלי נעצר בקול חריקה ,שעה שהדם קופא
בוורידיי .במגרש החניה .קאלום שכח לשלם על החניה ,ות׳יאו יצא
לתקף את הכרטיס .עיניי משוטטות ברחבי השולחן שמולי ,בניסיון
לפענח האם היה די בדקות הבודדות שבמהלכן הוא נעדר כדי שהוא
יוכל לגרום נזק כזה לבנו של פרסי.
אני כמעט צוחקת על עצמי מעצם העלאתה של שאלה מגוחכת כל
כך .ת׳יאו לא היה זקוק ליותר מעשר שניות כדי לגרום לו נזק רציני.
אין לי שום ספק בכך .אני משחררת אנחה כבדה ,כבר מתחילה לפקפק
במה שבאמת קרה בעצמי .זה לא משנה אם אדון סאגדן מעוות את
האמת ומפלפל את הפרטים .אם ת׳יאו סיכן את עבודתי ביודעין ,אני
אצא מדעתי המזורגגת.
אני נושאת את מבטי אל סוזן ,שפתיה קפוצות לכדי קו דקיק .״אני
