Page 213 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪213‬‬

‫״מה קרה‪ ,‬לכל הרוחות?״ כעת היא צועקת־לוחשת‪ ,‬ככל הנראה‬
‫מסתתרת בארון איפשהו במחלקת יולדות‪.‬‬

‫״הוא חיכה לי אחרי המשמרת שלי אתמול בלילה‪ .‬הוא דחק‬
‫אותי לפינה ואיים עליי‪ .‬את יודעת איך זה‪ ,‬הטונים הנמוכים של סוף‬

‫המשמרת‪ .‬הוא לא ידע שת׳יאו איתי‪.‬״‬
‫״ברצינות? הבנאדם עיוור? איך הוא הצליח לפספס אותו? הוא‬

‫פאקינג עצום‪.‬״‬
‫״הוא הלך לקנות לי קפה‪ .‬יצאתי החוצה כדי לחכות לקאלום‪.‬״ אני‬
‫סוקרת את הסביבה במבטי‪ ,‬כדי לוודא שאיש לא שומע אותי‪ ,‬ומנמיכה‬
‫את קולי‪ .‬״ת׳יאו הצמיד לו אקדח לראש‪ ,‬ג׳ס‪ .‬קאלום נאלץ לשכנע‬
‫אותו לסגת‪ .‬אבל האקדח לא הוזכר בתלונה‪ .‬ת׳יאו שחרר אותו‪ ,‬ובפעם‬

‫האחרונה שראיתי אותו‪ ,‬סאגדן היה בריא ושלם‪.‬״‬
‫״אלוהים אדירים‪,‬״ היא אומרת בין נשימותיה הקצובות‪ .‬״בפעם‬

‫האחרונה שראית אותו?״‬
‫״ת׳יאו נעלם לכמה דקות כדי לתקף את כרטיס החניה‪.‬״ אני‬
‫עוצמת את עיניי ומניחה את ידי על מצחי‪ ,‬שעה שראשי מתחיל להלום‬
‫בחוזקה‪ .‬״קאלום ישב מאחורי ההגה‪ ,‬אז ת׳יאו יצא‪.‬״ רק עכשיו אני‬
‫קולטת שגם קאלום היה יכול לצאת‪ .‬אם היה צורך להזיז את המכונית‬
‫לפני שהוא יספיק לחזור‪ ,‬לבטח ת׳יאו היה יכול להתמקם מאחורי‬

‫ההגה ולעשות זאת‪.‬‬
‫״כמה דקות? את חושבת שהוא היה יכול לגרום לנזק כזה בזמן‬

‫קצר כל כך?״‬
‫״אני יודעת שהוא היה יכול‪.‬״‬
‫״אלוהים‪ ,‬איזי‪ ,‬אני יודעת שזה לא מה שאת רוצה לשמוע כרגע‪,‬‬
‫אבל אם סאגדן תקף אותך‪ ,‬את לא יכולה להאשים את ת׳יאו על כך‬

‫שהוא איבד שליטה‪.‬״‬
‫״לא‪ ,‬אבל אני יכולה להאשים אותו על כך שאיבדתי את העבודה‬

‫שלי‪.‬״‬
‫היא שותקת למשך כמה שניות‪ ,‬אך אני יכולה לשמוע את‬
‫נשימותיה‪ .‬היא לא יכולה להתווכח איתי‪ .‬מפני שאני צודקת‪ .‬היא‬