Page 209 - 30322
P. 209
ג׳נטלמן חוטא ׀ 209
״בוודאי.״ אני עוזבת את מייבל לאחר שאני מוודאת שיש לה את
כל מה שנחוץ לה ועושה את דרכי אל משרדה של סוזן ,לא מסוגלת
להרגיע את דאגתי ההולכת וגוברת .״הכול בסדר?״ אני שואלת ,לאחר
שאני מוצאת אותה יושבת מאחורי שולחנה.
״איזי ,סגרי בבקשה את הדלת ושבי.״ סוזן מצביעה על כיסא,
וחרדתי מתעצמת שעה שאני סוגרת את הדלת ,נוכח הידיעה שבוודאי
מדובר במשהו רציני .הדלת של סוזן אף פעם לא סגורה ,אלא אם כן
מדובר במשהו רציני.
״מה קורה?״ אני שואלת בעודי מתמקמת על הכיסא.
היא מרימה משהו .״זה בדיוק מה שרציתי לשאול אותך.״
אני מכווצת את מצחי ,בעודי בוחנת את המסמך הנתון בידה .״מה
זה?״
״מכתב תלונה.״
אני מתבוננת בה בעודה פותחת את המכתב ,סורקת אותו במבטה
ומצביעה על חלקו התחתון .״מבנו של פרסי סאגדן .אתמול ,בשעת
לילה מאוחרת ,הוא הגיע לחדר מיון עם מספר פגיעות נרחבות .לסת
שבורה ,זרוע שבורה ,אף שבור ,בין היתר...״
מה? אני מתכווצת ברתיעה ,שעה שתחושת אימה שוטפת אותי.
בפעם האחרונה שראיתי אותו הוא לא סבל משום פציעה .״סוזן,
אני —״
״הוא סיפר למשטרה שנקלעת עימו לוויכוח.״
״הוא תקף אותי מחוץ למחלקה לטיפול נמרץ,״ אני מבהירה ,בקול
תקיף יותר מכפי שהתכוונתי .לא נקלענו לשום ויכוח ,רחוק מכך.
״הוא אומר שיזמת עימות ,ושהוא ניסה לא להגיב ולהתרחק
מהמקום.״
אני רוכנת לפנים במושבי ,מוכת אלם .״הוא דחק אותי לפינה
בכניסה לבית החולים ואיים עליי.״
היא מרימה גבה ,מסבה את מבטה בחזרה אל המכתב וסורקת את
המילים .״זה לא מה שהוא טוען .הוא אמר שכשהוא ניסה להתרחק,
הוא נקלע למארב מצד שני גברים גדולים ,שאת אחד מהם הוא זיהה
