Page 208 - 30322

‫‪ 208‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫***‬

‫״איזי‪ ,‬כשאת מסיימת תיכנסי אליי למשרד‪ ,‬בבקשה‪,‬״ קוראת‬
‫לעברי סוזן בעודי עוזרת למייבל למצוא תנוחה נוחה‪ .‬אני מביטה‬
‫מעבר לכתפי‪ ,‬ורואה שהיא אוספת מהשולחן מספר תיקים רפואיים‪.‬‬
‫המשמרת עומדת להסתיים‪ ,‬ובמשך כל היום הרגשתי כפקעת עצבים‪,‬‬
‫בעודי תוהה מה יעלה בגורלי בעקבות התקרית שאירעה אתמול בערב‬

‫עם בנו של פרסי‪.‬‬
‫״שתי דקות‪,‬״ אני אומרת‪ ,‬שעה שמוחי גועש בדאגה‪.‬‬
‫״נשמע רציני‪,‬״ קולה של מייבל פולש למחשבותיי‪ ,‬בעודי טופחת‬

‫על המצעים מסביב לגופה‪.‬‬
‫אני מהמהמת בהסכמה‪ ,‬מוזגת לה כוס מים ומגישה לה כמה‬

‫תרופות לשיכוך כאבים לצד הכוס‪ .‬״עדיין חמש?״ אני שואלת‪.‬‬
‫״ארבע‪.‬״ היא מטה את הכוס הקטנה אל שפתיה ובולעת את‬

‫הכדורים‪ .‬״ספרי לי מה שלומו של הגבר החסון שלך‪.‬״‬
‫אני מחזירה לחיוכה השובבי חיוך משלי‪ ,‬בעודי רושמת כמה‬

‫הערות בגיליון הרפואי שלה‪ .‬״חסון‪.‬״‬
‫״את כבר לא בשוק?״‬
‫״אולי‪.‬״‬

‫״תראו אותך‪ ,‬כולך חשאית‪.‬״ היא מצחקקת‪ ,‬ואז מושיטה את‬
‫ידה אל זרועי וטופחת עליה בקלילות‪ .‬״אבל אי אפשר שלא להבחין‬

‫בדילוג השמח כשאת הולכת‪.‬״‬
‫״אני מדלגת בשמחה?״‬

‫״הו‪ ,‬כן‪ .‬וגם קורנת‪.‬״ היא קורצת לעברי‪ ,‬נראית מרוצה מעצמה‪.‬‬
‫״אני שמחה בשבילך‪.‬״‬

‫״תודה‪.‬״ אני מעסה את ידה בזריזות שעה שסוזן שוב חולפת על‬
‫פני החדר ומחווה בראשה לעבר משרדה‪ .‬הבעת פניה חמורת הסבר‬

‫כלל איננה מוצאת חן בעיניי‪ .‬״מוטב שאלך‪.‬״‬
‫״בסדר‪ ,‬יקירה‪ .‬אני רוצה לנמנם קצת לפני שיתחילו לשדר את‬
‫בייק אוף בריטניה‪ .‬את יכולה בבקשה להעביר לי את השלט‪ ,‬יקירתי?״‬