Page 215 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪215‬‬

‫מצחו‪ .‬״איזי?״ הוא סוגר את הדלת ברכות ופוסע לעברי‪ .‬״מה קרה‪,‬‬
‫מתוקה?״‬

‫״למה קאלום לא שילם על הכרטיס?״ אני שואלת‪ ,‬ניגשת היישר‬
‫לעניין‪ .‬אם לא אתחיל לקבל תשובות‪ ,‬אתפוצץ על ת׳יאו במלוא‬

‫העוצמה‪.‬‬
‫ראשו מוטה הצידה‪ ,‬אך עיניו נותרות מקובעות בי‪ .‬״מה?״‬
‫״אתמול‪ ,‬כשאספת אותי מהעבודה‪ ,‬אחרי שכיוונת אקדח לראש‬
‫של מישהו‪ .‬למה קאלום לא שילם על הכרטיס במגרש החניה?״‬

‫״למה את שואלת אותי שאלה כל כך טריוויאלית?״‬
‫״פשוט תענה לי!״ אני צועקת‪ ,‬מוצאת את הזעם המסתתר מאחורי‬

‫תשישותי‪.‬‬
‫עווית חולפת בלסתו‪ .‬״אל תדברי אליי בטון הזה‪ ,‬איזי‪.‬״‬
‫״למה‪ ,‬מה תעשה?״ אני שואלת‪ ,‬פוסעת קרוב יותר אליו‪ ,‬נועזת‬
‫ואמיצה‪ .‬אינני מתכוונת לסגת לאחור‪ .‬לעולם לא‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬אומץ‬
‫ליבי הוא אחד מהדברים שת׳יאו אוהב בי‪ ,‬לטענתו‪ ,‬לא? נראה עד כמה‬
‫הוא אוהב להתמודד עם הזעם שלי‪ .‬״תשלוף עליי אקדח?״‬
‫נחיריו נפערים‪ ,‬והוא פוסע לאחור‪ ,‬מגדיל את הפער בינינו בשנית‪.‬‬
‫זה לא מוצא חן בעיניו‪ .‬הזעם שלי‪ .‬הוא לא יודע איך להתמודד איתי‪.‬‬
‫״יצאתי לשלם כי זה היה קל יותר‪.‬״ הוא פוסע צעד נוסף לאחור‪.‬‬

‫״קאלום נהג‪ .‬מה עובר עלייך‪ ,‬לכל הרוחות?״‬
‫״השעו אותי מהעבודה‪,‬״ אני מכריזה בקור רוח‪.‬‬

‫הוא מכווץ את מצחו‪ .‬״מה?״‬
‫אני נושמת נשימה עמוקה וחוזרת על דבריי‪ ,‬אף שאני יודעת שהוא‬
‫שמע אותי היטב‪ .‬״השעו אותי מהעבודה‪ ,‬מפני שהאיש שאתמול‬
‫בלילה כיוונת אקדח לראש שלו הגיש תלונה‪ .‬ולא רק לבית החולים‪,‬‬

‫אלא גם למשטרה‪.‬״‬
‫ת׳יאו פולט צחוק חרישי‪ .‬הוא ממש צוחק‪ .‬אלוהים‪ ,‬תן לי כוח‬
‫לפני שאאבד את שפיותי‪ .‬״הוא לא יכול להוכיח שכיוונתי לו אקדח‬

‫לראש‪.‬״‬
‫״הוא לא הזכיר את האקדח בהצהרה שהוא מסר למשטרה‪ ,‬והוא‬