Page 388 - 30322

‫‪ 388‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫מעגליות בטוחות וזהירות‪ .‬אני מחייכת‪ ,‬מודעת לכך שהוא משתמש‬
‫במצבי כתירוץ לצורך האישי שלו להיזהר בתנועותיו שלו‪ .‬אינני‬
‫יכולה לגזול את זה ממנו‪ .‬גופי מרפה‪ ,‬מוחי מתנקה‪ ,‬ואני מהמהמת‬
‫בשביעות רצון‪ ,‬שולחת את ידיי לעבר הלוח שלמראשות המיטה‬

‫ונאחזת בעמודים‪.‬‬
‫״זה נעים‪.‬״ אני נאנחת בכבדות‪ ,‬בעודי מרגישה את האצבע שלו‬
‫נשזרת בדופן התחתונים שלי ומפשילה אותם מטה‪ ,‬שפתיו מתחקות‬

‫אחר נתיבם ומתקדמות בנשיקות במורד רגליי‪.‬‬
‫״כל כך נעים‪,‬״ הוא מסכים‪ ,‬בעודו מטפס במעלה גופי‪ ,‬תוך כדי‬
‫שהוא מחכך את אפו מסביב לחלק הפנימי של ירכיי‪ .‬״גם הריח נעים‪.‬״‬
‫לשונו פוגשת בפתח החלקלק שלי ומלקקת היישר במרכז‪ .‬אחיזתי‬
‫בעמודים מתהדקת‪ ,‬וגופי אט־אט מתחיל להתקמר לצלילי גניחותיי‪.‬‬
‫״אלוהים‪ ,‬שכחתי כמה את מתוקה‪.‬״ נשיקות עדינות מלטפות כל חלק‬
‫וחלק בגופי‪ ,‬ואני מתחילה להתפתל על המיטה‪ ,‬להיטלטל ולגנוח‬

‫ולמשוך בעמודים מעליי‪.‬‬
‫״ת׳יאו‪,‬״ אני גונחת‪ ,‬הדגדגן שלי מפעם בעוצמה‪ .‬״ת׳יאו‪ ,‬בבקשה‪.‬״‬
‫הוא מתיישב זקוף‪ ,‬מושיט את ידו אל השולחן שלצד המיטה‪ ,‬פותח‬
‫את המגירה ומוציא את האזיקים‪ .‬אני מתבוננת בקפידה בזמן שהוא‬

‫מסמן לי להושיט אליו את ידיי‪.‬‬
‫לוקח לו זמן‪ ,‬גופו הכאוב נע באיטיות בעודו מרסן אותי‪ ,‬וברגע‬
‫שהוא מסיים‪ ,‬הוא נשכב על גופי ומשתמש בברכו כדי לפשק את‬
‫רגליי לרווחה‪ .‬״איפה שאת צריכה להיות‪,‬״ הוא לוחש‪ ,‬בעודו מרים‬

‫את מותניו ומתקרב אל פתחי‪ ,‬אט־אט מפלס את דרכו לתוכי‪.‬‬
‫״הו‪ ...‬אלוהים‪...‬״ אני נכנעת לתחושה ומתמוססת לתוך המזרן‪,‬‬
‫לתחושה של איברו הממלא אותי בהדרגה‪ ,‬נושא אותי לעולם מלא‬
‫עונג‪ .‬הוא לא דוחק בי‪ ,‬מניח לי להתרגל לממדיו בהדרגתיות‪ ,‬בעודו‬
‫נע בתנועות מעגליות ונדחק פנימה עד שהוא ממלא את כל כולי‪.‬‬
‫הוא לא מעתיק ממני את מבטו לרגע‪ ,‬שעה ששפתיו כמעט נושקות‬
‫לשפתיי‪ .‬האהבה והתשוקה החולפות בינינו כל כך עוצמתיות‪ .‬כל כך‬

‫נחוצות‪.‬‬