Page 396 - 30322
P. 396
396׀ ג׳ודי אלן מלפס
ממועד ההאכלה שלה .״בסדר ,בסדר.״ הדלת מאחוריי נפתחת ,ואני
מביט לאחור ורואה את קאלום נכנס פנימה .״היי,״ אני אומר ,ומסב
את תשומת ליבי בחזרה אל הנסיכה שלי .מגפיו הכבדים מתקדמים
עד שהוא עומד מעלינו ,ומרכין את מבטו אל הבלגן של התינוקת
והרצועות שניצבים לפניי .עיניה של לולה מאירות ,וזעקות הרעב שוב
הופכות לצחקוקים ,לאחר שנוכחותו של דוד קאלום משכיחה ממנה
את הרעב לכמה שניות.
״ערב טוב ,נסיכה.״ קאלום מתכופף וצובט את הלחי שלה ,בעודו
מחייך אל בתי בעליזות .״מה אבא עושה לך?״
״אני מנסה לחבר את הדבר המטופש הזה.״ אני שומט את הרצועה
בתסכול .המנשא השני שלנו ,בו השתמשתי כדי להצמיד את לולה
לחזה שלי במשך עשרת החודשים האחרונים ,כבר קטן עליה .אבל
השימוש בו לא היה מסובך עד כדי כך.
״מה זה?״ קאלום בוחן את המנשא במבטו ,גבותיו מכווצות
בבלבול.
״מנשא לתינוקות.״
״באמת?״
״מסתבר,״ אני רוטן ,בעודי מכניס בשנית את רגליה השמנמנות
של לולה דרך החורים ומרים אותה .״אנחנו לא אוהבים את המנשא
הזה ,נכון ,נסיכה?״ אני נושק ללחי שלה ונעמד.
קאלום מרים את ערימת הרצועות ומצטרף אליי .הוא הופך אותה
לצד אחד ,ואחר כך לצד השני .״נדמה לי שהצלחתי לפענח את זה.״
הוא מרים את המנשא ומסמן לי להושיט אליו את זרועי ,אז אני
משנה את תנוחתה של לולה על החזה שלי .״הנה,״ הוא אומר לאחר
שהכנסתי את זרועי דרך החור .״את השנייה,״ הוא מצווה ,דוחק בי
להעביר את לולה לצד השני.
ידה הקטנטנה נשלחת אל הלחי שלי בחטף .היא אוחזת בה ומושכת
את זקני .״אאוץ׳!״
״אתה צריך לגלח את כל הבלגן הזה,״ רוטן קאלום.
״איזי לא תרשה לי.״
