Page 249 - Step and repeat document 1
P. 249

‫סדנת ארכאולוגיה – חקר העבר למען המחר‪ .‬שיעור ‪ :5‬ספרים וחרסים ‪249‬‬

                                                  ‫ספרים וחרסים‬

                                                        ‫שיעור מס׳ ‪5‬‬

                                                  ‫הקשר של התנ"ך לממצא ארכיאולוגי‬

‫נחבר בין מקורות כתובם (תנ"ך‪ ,‬משנה‪ ,‬תלמוד ומסמכים היסטוריים) ובין הממצאים הארכיאולוגיים‬
     ‫(תרבות חומרית)‪ .‬נעסוק בשאלה במה חשיבותו של ממצא ארכיאולוגי שמתקשר למקורות תנכיים?‬

‫כתבי‪-‬היד מתחלקים לשני סוגים עיקריים‪ :‬מגילות‬       ‫הפעילות הארכיאולוגית בארץ ישראל החלה‬           ‫‪17‬‬
‫מקראיות הכוללות כ‪ 200-‬עותקים של כל ספרי‬           ‫באמצע המאה הקודמת‪ ,‬ובחפירה שערך סר‬
‫המקרא (להוציא את מגילת אסתר וספר נחמיה)‬           ‫פלינדרס פיטרי בתל אל‪-‬חסי ב‪ .1890-‬מאז החלו‬
‫‪ -‬העדות הקדומה ביותר לטקסט מקראי שנמצאה‬           ‫משלחות מדעיות לפקוד את הארץ‪ ,‬לערוך סקרים‬
‫מעולם‪ .‬ומגילות לא‪-‬מקראיות חיבורים שאינם‬           ‫ארכאולוגיים באזוריה השונים ולחפור באתריה‬
‫נמנים על ספרי המקרא הקנוניים‪ .‬מגילות אלה‬          ‫ההיסטוריים‪ .‬פעילות זו התרחבה והתפתחה‬
‫מעידות על זמן קיומם של הכתבים המקראיים‬            ‫בתקופת שלטון המנדאט הבריטי (‪)1948-1918‬‬
                                                  ‫וגברה אחרי הקמתה של מדינת ישראל‪ .‬מאז נחשפו‬
                            ‫שאנו קוראים עד היום‪.‬‬  ‫אתרים רבים מתקופות שונות‪ ,‬נשתכללו שיטות‬
                                                  ‫המחקר הארכיאולוגי ונצטבר חומר עשיר ומגוון‬
‫כתובת השילוח מתארת את הרגע הדרמטי של‬              ‫מכל התקופות בכל תחומי פעולתו של האדם‬
‫המפגש בין שתי קבוצות החוצבים שעבדו על‬             ‫– מידע שהוסיף רבות להארת תרבותה של ארץ‬
‫המנהרה‪ 10,‬ומאפשרת לנו הצצה לדרך התנהלות‬
‫חציבת המנהרה באותה תקופה‪ .‬כלי אבן אשר‬                    ‫ישראל במסגרת תרבויות הארצות השכנות‪.‬‬
‫נחשפים בחפירות בארץ מצביעים על התקופה ועל‬
‫הקהילה שהשתמשה בהם – ההלכה היהודית קובעת‬          ‫התושבים שהתגוררו בארץ ישראל לאורך התקופות‬
‫כי כלי אבן אינם מקבלים טומאה‪ ,‬ואכן תעשיית‬         ‫השאירו אחריהם שרידים שונים‪ ,‬בעדויות כתובות‬
‫כלי אבן הגיר שגשגה בשלהי ימי בית שני‪ ,‬אז גברה‬     ‫(מגילות‪ ,‬כתובות חקוקות וכד') ובממצא חומרי‬
‫ההקפדה על הלכות טומאה וטוהרה‪ ,‬ואלה אפיינו‬         ‫(מבנים‪ ,‬כלים‪ ,‬דרכים וכד')‪ ,‬המתארים את אורחות‬
‫את אורחות חייה של הקהילה היהודית‪ .‬הימצאות‬         ‫חייהם ואת התנהלותם‪ .‬מגילות קומראן הן כתבי‬
‫של מקווה טוהרה ילמד גם על אופיו היהודי של‬         ‫יד עתיקים שנמצאו בחוף הצפוני‪-‬מערבי של ים‬
                                                  ‫המלח‪ .‬מגילות נוספות נמצאו במדבר יהודה‪.‬‬
                      ‫הדייר שהתגורר במבנה ועוד‪.‬‬   ‫המגילות נחשבות לאחד הממצאים הארכיאולוגיים‬
                                                  ‫החשובים ביותר בחקר ארץ ישראל ועם ישראל‪ .‬כל‬
‫הממצא הארכיאולוגי והמקורות ההיסטוריים‬             ‫המגילות כבנות אלפיים שנה (מן המאה השלישית‬
‫העשירים הקשורים לארץ ישראל מלמדים על‬              ‫לפני הספירה ועד המאה הראשונה לספירה)‪ ,‬רובן‬
‫קורותיו של עם ישראל בארץ‪ ,‬מאששים את‬               ‫כתובות בעברית ומיעוטן בארמית וביוונית‪ .‬רובן‬
‫הימצאות שורשי העם בארץ ומחזקים את ההכרה‬
                                                                ‫נכתבו על קלף ומקצתן על פפירוס‪9.‬‬
       ‫שארץ ישראל היא מולדתו של העם היהודי‪.‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254