Page 164 - Step and repeat document 1
P. 164
חפץ e llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים gkw
miigd xewn
ַאֵ ישׁ ִחלּוּק ֵבּין ְשׁ ִמי ָעה ְלַק ָבּ ָלה ְבּ ַכ ָמּה ִע ְנָי ִניםְ :דּ ִב ְשׁ ִמי ָעה ֵאין ִאסּוּר,
ַרק ִאם ֵאין ַהָדּ ָבר נוֵֹג ַע לוֹ ַעל ְל ַה ָבּאֲ ,א ָבל ִאם ַהָדּ ָבר נוֵֹג ַע לוֹ ַעל
miig min x`a
הגונים שאינם לשון הרע ,וכמו שביאר הרמב"ם כל להזיקו בגופו או בממונו ,וכל כהאי גוונא ,דבודאי
חלקי הדיבורים בפרק א' דאבות )משנה י"ז( lkepe ,מותר לשמוע לכתחלה כדי לחוש לזה ולהשמר ממנו
- `iany dn `ede ,milha mixac inp llekc xnelאפילו הכי אסור לקבל בהחלטה ,וכנ"ל.
okeאין להביא ראיה מחז"ל ,דבכל מקום נקטו לשון `eipf`l mc` rinyi l` mlerl opax epz' :jk xg
'מקבל לשון הרע' ולא 'שומע' ,דאפשר מילתא
פסיקתא נקטו ,לכלול אפילו היכא דמותר לשמוע ,'eke 'milha mixacאבל לשמוע לשון הרע גמורה,
וכנ"ל ,אפילו הכי לקבל אסור .ומטעם זה גופא נימא אימא דמדאורייתא אסור.
לך דמגמרא דשבת )נ"ו (.דאמרינן שם 'ודוד מאי
טעמא קבל לשון הרע' ,ולא קאמר מאי טעמא שמע, mbeאין להביא ראיה ממה שכתב הרמב"ם בפרק ז'
גם כן אין ראיה כלל ,דשם היה הדבר נוגע לו לעצם מהלכות דיעות ,וזה לשונו' :כל אלו הם בעלי
מלכותו ,וכמו שכתוב בקרא .והוא הדין אם מכוין לשון הרע שאסור לדור עמהם בשכונתם ,וכל שכן
בשמיעתו תועלת לאחריני גם כן שרי ]וכמו שמוכח לישב עמהם ולשמוע דבריהם' .ומשמע דאף על
מהרא"ש בנדה ס"א) .פ"ט ס"ה( לענין לחוש עיין השמיעה לבד יש איסור ,מדלא קאמר 'ולקבל
במעדני יום טוב שם ,אם כן הוא הדין בזה[ .אבל
היכא דאינו מכוין בשמיעתו שום תועלת ,לא לו ולא דבריהם' ,דאפשר דמדרבנן קאמר.
לאחריני ,אימא לך דמדאורייתא אסור אפילו השמיעה iz`vneברבינו יונה במאמר רי"ד שכתב' :והוזהרנו
מן התורה שלא נאמין' וכו' ,ומשמע
לבד. לכאורה מדבריו ,דעל השמיעה לבד אין איסור .אך
יש לדחות בפשיטות ,דהוא כולל אפילו היכא שהדבר
שסיפר לו חבירו נוגע לו על להבא ,אם אמת הוא,
וכמו שציירתי בפנים בסעיף ב' ,דבודאי מותר לשמוע
לכתחלה כדי לחוש לזה ולהשמר ממנו בלבד ,וכמו dxexa di`x jxazi myd zxfra iz`vne izytge
,dxezd on xeq`c ,df oiclוהוא ממה שאמרו בנדה ס"א' .האי לישנא בישא אף על גב
דלקבולי לא מיבעי למיחש מיהו בעי' .ובודאי ,דמותר דגרסינן בשבועות )ל"א' :(.אסור לדיין לשמוע דברי
לשמוע לכתחלה בענין זה ,כיון דמה שהוא רוצה בעל דין קודם שיבוא בעל דין חבירו וכו' ,רב כהנא
לשמוע ,אין כונתו לשמוע גנותו של חבירו ,רק שהוא מתני מלא תשא ולא תשיא' .והרי זה הפסוק גופא
רוצה להציל את עצמו ,שלא יבוא אחר כך לידי היזק דרשו בפסחים )קי"ח ע"א( לענין לספר לשון הרע
ולידי מצה ומריבה וכהאי גוונא ,וכנ"ל בכלל ד' סעיף ולקבל ,וכן איתא ברמב"ם פכ"א מהלכות סנהדרין
י"א ,עיין שם .ולזה כתב רבינו יונה ,דאפילו בכהאי הלכה ז' ,דהוא כללם נמי בחדא מחתא ,וזה לשונו
שם' :אסור לדיין לשמוע דברי בעל דין קודם שיבוא גוונא ,הקבלה בהחלט אסור מן התורה.
okeממה שכתב רבינו יונה במאמר רכ"ה לענין חבירו ,או שלא בפני חבירו ,ואפילו דבר אחד אסור,
רכילות ,וזה לשונו' :והוזהרנו מן התורה שלא שנאמר שמוע בין אחיכם ,וכל השומע מאחד ,עובר
לקבל לשון הרע' וכו' ,גם כן אין ראיה דשמיעה בלא תעשה ,שנאמר "לא תשא שמע שוא" ,ובכלל
בעלמא מותר לכתחלה ,דאפשר גם כן כונתו ,אפילו לאו זה אזהרה למקבל לשון הרע ומספר לשון הרע*(
היכא שהסיפור נוגע לטובתו ,כגון שפלוני רוצה ומעיד עדות שקר .וכן בעל דין מוזהר שלא ישמיע
*( :d"dbdקשה לי ,הא לשון הרע מ"לא תלך רכיל" נפקא ,כדאיתא בפרק ז' מהלכות דעות ,דהוא בכלל
