Page 164 - Step and repeat document 1
P. 164

‫חפץ ‪ e llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים‬               ‫‪gkw‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫ַא‪ֵ ‬ישׁ ִחלּוּק ֵבּין ְשׁ ִמי ָעה ְלַק ָבּ ָלה ְבּ ַכ ָמּה ִע ְנָי ִנים‪ְ :‬דּ ִב ְשׁ ִמי ָעה ֵאין ִאסּוּר‪,‬‬
‫ַרק ִאם ֵאין ַהָדּ ָבר נוֵֹג ַע לוֹ ַעל ְל ַה ָבּא‪ֲ ,‬א ָבל ִאם ַהָדּ ָבר נוֵֹג ַע לוֹ ַעל‬

                                   ‫‪miig min x`a‬‬

‫הגונים שאינם לשון הרע‪ ,‬וכמו שביאר הרמב"ם כל להזיקו בגופו או בממונו‪ ,‬וכל כהאי גוונא‪ ,‬דבודאי‬

‫חלקי הדיבורים בפרק א' דאבות )משנה י"ז(‪ lkepe ,‬מותר לשמוע לכתחלה כדי לחוש לזה ולהשמר ממנו‬
        ‫‪ - `iany dn `ede ,milha mixac inp llekc xnel‬אפילו הכי אסור לקבל בהחלטה‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬

‫‪ oke‬אין להביא ראיה מחז"ל‪ ,‬דבכל מקום נקטו לשון‬      ‫`‪eipf`l mc` rinyi l` mlerl opax epz' :jk xg‬‬
‫'מקבל לשון הרע' ולא 'שומע'‪ ,‬דאפשר מילתא‬
‫פסיקתא נקטו‪ ,‬לכלול אפילו היכא דמותר לשמוע‬          ‫‪ ,'eke 'milha mixac‬אבל לשמוע לשון הרע גמורה‪,‬‬
‫וכנ"ל‪ ,‬אפילו הכי לקבל אסור‪ .‬ומטעם זה גופא נימא‬                              ‫אימא דמדאורייתא אסור‪.‬‬
‫לך דמגמרא דשבת )נ"ו‪ (.‬דאמרינן שם 'ודוד מאי‬
‫טעמא קבל לשון הרע'‪ ,‬ולא קאמר מאי טעמא שמע‪,‬‬         ‫‪ mbe‬אין להביא ראיה ממה שכתב הרמב"ם בפרק ז'‬
‫גם כן אין ראיה כלל‪ ,‬דשם היה הדבר נוגע לו לעצם‬      ‫מהלכות דיעות‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬כל אלו הם בעלי‬
‫מלכותו‪ ,‬וכמו שכתוב בקרא‪ .‬והוא הדין אם מכוין‬        ‫לשון הרע שאסור לדור עמהם בשכונתם‪ ,‬וכל שכן‬
‫בשמיעתו תועלת לאחריני גם כן שרי ]וכמו שמוכח‬        ‫לישב עמהם ולשמוע דבריהם'‪ .‬ומשמע דאף על‬
‫מהרא"ש בנדה ס"א‪) .‬פ"ט ס"ה( לענין לחוש עיין‬         ‫השמיעה לבד יש איסור‪ ,‬מדלא קאמר 'ולקבל‬
‫במעדני יום טוב שם‪ ,‬אם כן הוא הדין בזה[‪ .‬אבל‬
‫היכא דאינו מכוין בשמיעתו שום תועלת‪ ,‬לא לו ולא‬                      ‫דבריהם'‪ ,‬דאפשר דמדרבנן קאמר‪.‬‬
‫לאחריני‪ ,‬אימא לך דמדאורייתא אסור אפילו השמיעה‬      ‫‪ iz`vne‬ברבינו יונה במאמר רי"ד שכתב‪' :‬והוזהרנו‬
                                                   ‫מן התורה שלא נאמין' וכו'‪ ,‬ומשמע‬
                                             ‫לבד‪.‬‬  ‫לכאורה מדבריו‪ ,‬דעל השמיעה לבד אין איסור‪ .‬אך‬
                                                   ‫יש לדחות בפשיטות‪ ,‬דהוא כולל אפילו היכא שהדבר‬
                                                   ‫שסיפר לו חבירו נוגע לו על להבא‪ ,‬אם אמת הוא‪,‬‬
                                                   ‫וכמו שציירתי בפנים בסעיף ב'‪ ,‬דבודאי מותר לשמוע‬

‫לכתחלה כדי לחוש לזה ולהשמר ממנו בלבד‪ ,‬וכמו ‪dxexa di`x jxazi myd zxfra iz`vne izytge‬‬

‫‪ ,dxezd on xeq`c ,df oicl‬והוא ממה‬                  ‫שאמרו בנדה ס"א‪' .‬האי לישנא בישא אף על גב‬

‫דלקבולי לא מיבעי למיחש מיהו בעי'‪ .‬ובודאי‪ ,‬דמותר דגרסינן בשבועות )ל"א‪' :(.‬אסור לדיין לשמוע דברי‬
‫לשמוע לכתחלה בענין זה‪ ,‬כיון דמה שהוא רוצה בעל דין קודם שיבוא בעל דין חבירו וכו'‪ ,‬רב כהנא‬

‫לשמוע‪ ,‬אין כונתו לשמוע גנותו של חבירו‪ ,‬רק שהוא מתני מלא תשא ולא תשיא'‪ .‬והרי זה הפסוק גופא‬

‫רוצה להציל את עצמו‪ ,‬שלא יבוא אחר כך לידי היזק דרשו בפסחים )קי"ח ע"א( לענין לספר לשון הרע‬
‫ולידי מצה ומריבה וכהאי גוונא‪ ,‬וכנ"ל בכלל ד' סעיף ולקבל‪ ,‬וכן איתא ברמב"ם פכ"א מהלכות סנהדרין‬

‫י"א‪ ,‬עיין שם‪ .‬ולזה כתב רבינו יונה‪ ,‬דאפילו בכהאי הלכה ז'‪ ,‬דהוא כללם נמי בחדא מחתא‪ ,‬וזה לשונו‬

‫שם‪' :‬אסור לדיין לשמוע דברי בעל דין קודם שיבוא‬      ‫גוונא‪ ,‬הקבלה בהחלט אסור מן התורה‪.‬‬

‫‪ oke‬ממה שכתב רבינו יונה במאמר רכ"ה לענין חבירו‪ ,‬או שלא בפני חבירו‪ ,‬ואפילו דבר אחד אסור‪,‬‬

‫רכילות‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬והוזהרנו מן התורה שלא שנאמר שמוע בין אחיכם‪ ,‬וכל השומע מאחד‪ ,‬עובר‬

‫לקבל לשון הרע' וכו'‪ ,‬גם כן אין ראיה דשמיעה בלא תעשה‪ ,‬שנאמר "לא תשא שמע שוא"‪ ,‬ובכלל‬

‫בעלמא מותר לכתחלה‪ ,‬דאפשר גם כן כונתו‪ ,‬אפילו לאו זה אזהרה למקבל לשון הרע ומספר לשון הרע*(‬

‫היכא שהסיפור נוגע לטובתו‪ ,‬כגון שפלוני רוצה ומעיד עדות שקר‪ .‬וכן בעל דין מוזהר שלא ישמיע‬

‫*( ‪ :d"dbd‬קשה לי‪ ,‬הא לשון הרע מ"לא תלך רכיל" נפקא‪ ,‬כדאיתא בפרק ז' מהלכות דעות‪ ,‬דהוא בכלל‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169