Page 165 - Step and repeat document 1
P. 165
חפץ e llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים hkw
miigd xewn
ְל ַה ָבּאִ ,אם ֱא ֶמת הוּאְ ,כּגוֹן ֶשׁהוּא ֵמ ִבין ִמ ְתּ ִח ַלּת ַה ִסּפּוּר ֶשׁהוּא רוֹ ֶצה
ְל ַהְראוֹתוֹ ְבּ ִספּוּרוֵֹ ,איֶ שׁ ְפּלוֹ ִני ֵאינוֹ ִאישׁ ְמ ֵהי ָמן וּ ְכ ַהאי ַגְּוָנאְ ,ו ָהָיה
ְבַּד ְעתּוֹ ִמ ְתּ ִח ָלּה ְל ַה ְכ ִניסוֹ ְבּ ִע ְסקוֹ אוֹ ְל ִה ְשׁ ַתּ ֵתּף ִעמּוֹ אוֹ ַלֲעשׂוֹת ִשׁדּוִּ עמּוֹ
miig min x`a
דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חבירו' וכו' ,עד דיודע שלא עשתה השמיעה שום רושם של אמונת
כאן לשונו .ואם כן ,כי היכי דלענין דיין אסור אפילו הדברים בלבו -מותר לישב ,ועל השמיעה אין בידו
לשמוע לבד ,כדי שלא יכנוס צורת הדברים לאזניו איסור ,כיון דבשעת מעשה לא היה בדעתו לישב בדין
ושוב יהיה קשה להוציא הדברים מלבו ,וכמו שכתב )ואין להקשות ,היכי שרי שם לשמוע מאחד על
הרמב"ם בספר המצות מצוה רפ"א ,כן הוא הדבר חבירו מה שעשה לו נגד הדין .דזה אינו ,דלשון הרע
מענין זה יש הרבה אופנים דמותר לשמוע ,וכמו בזה.
oi`eלומר ,דשם היינו טעמא ,דאמרינן דכוונת התורה שכתבנו בסעיף ב' ,וכמו שנבאר אם ירצה השם לקמן
בלאו ד"לא תשא" ,לאסור בכל גווני ,שלא יכנס )כלל י'( בדין לשון הרע שבין אדם לחבירו( ,מה שאין
הדבר לאזניו ויבוא להטות הדין ,מה שאין כן בענין כן הכא דאיירינן לענין לשמוע לכתחלה ,ושאין
שמיעת לשון הרע .דזה אינו ,כיון דאסרה התורה בהשמיעה ההיא שום תועלת ,אף השמיעה לבד
האמנה בלב בגנותו של חבירו ,וכמו שכתבנו לעיל אסורה מן התורה ,ובעל לשון הרע נקרא עבור זה.
okeנראה מפשטא דלישנא דפרקי דר' אליעזר )אות בשם רבינו יונה ,וזה עוולה בעצמותו ,אם כן הוא
י"ז( ,וזה לשונו בצוואתו לבנו הורקנוס :בני ,אל הדין דאף לשמוע אסור ,שלא יבוא לידי האמנה בלב,
תשב בחבורת האומרים גנאי מחבריהם ,כי ומנין לנו לחלק בזה :אחת ,דהלאו ד"לא תשא" כולל
כשהדברים עולים למעלה -בספר נכתבין ,וכל שניהם וכנ"ל .ועוד ,דבאמת קל וחומר הוא מהתם,
העומדים שם נכתבין בשם 'חבורת רשע ובעלי לשון דמה התם דאחר כך יבוא בעל דין חבירו ויכחישנו,
הרע' ,עד כאן .הרי שלא קאמר 'וכל מי שקיבל ואפילו הכי אסרה התורה השמיעה ,משום ד"צדיק
דבריהם' ,רק סתם 'וכל העומדים שם' וכו'rnyn , הראשון בריבו" )משלי י"ח י"ז( .ושוב קשה אחר כך
להוציא דבריו מדעתו ,וכל שכן בזה ,דלא יבוא
,miryx ly oxtqa dlrnl azkp cal drinya s`c השכנגדו להכחישו בהמעשה שסיפר ,דאסור גם כן
ונכלל להקרא עבור זה בשם 'אנשי רשע ובעלי לשון השמיעה.
הרע'. oi`eלומר ,דשאני התם דכיון דבדעתו להיות דיין
בדבר ,יוקבע הדבר בדעתו ,ולכך אסרה התורה xg`eכך מצאתי בהדיא בספר חרדים ,דגם שמיעת
לשון הרע לבד נכלל בלאו זה של "לא תשא אפילו השמיעה לבד .מה שאין כן בענינינו ,אפשר
דלא חיישינן שיוקבע בדעתו על ידי שמיעה לבד .שמע שוא" ,ואולי מקורו הוא מכל מה שכתבנו ,וזה
mbזה אינו ,דאף בשלא היה דעתו מתחלה להיות דיין לשונו בפרק שלישי במצות לא תעשה שבתורה
בדבר ,נפסק גם כן בחושן משפט בסימן י"ז סעיף התלויות באזנים"' :לא תשא שמע שוא" ,דהוזהרנו
ה' דאם נתרצה מותר ,ופירש באורים ותומים ,דהיינו בו שלא לקבל לשון הרע ,כלומר ,שלא להאמין בלב
שהודיע לבעל דין ונתרצה בדבר ,ואי לאו הכי -לא .אם כבר שמע ,כדכתיבנא לעיל .גם בכלל לאו זה,
ואפילו אם היו מקילינן בדין של האורים ותומים ,אין שלא לשמוע באזניו שום לשון הרע ודברי גנות על
ענין לנידון דידן ,דהתם לענין לישב עתה בדין ,כיון חבירו' וכו' ,עד כאן.
'רכיל' וגדול ממנו .ובשלמא בגמרא ,איכא למימר ,דמשום הכי דרשו מ'לא תשיא' כדי למיסמכיה ל"לכלב
תשליכון אותו" כדי לדרוש מזה שראוי להשליכו לכלבים ,אבל הכא קשה ,וצריך עיון.
