Page 170 - Step and repeat document 1
P. 170
חפץ e llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים clw
miigd xewn
ַע ְצמוֹ וּ ְל ַהֲע ִמיד ַעל ַנ ְפשׁוֹ ְבּ ֵעת ָצָרה ָכּזוֹ ְו ִל ְל ֹחם ִמ ְל ֶח ֶמת ה' ִעם ִי ְצרוֹ,
ְכֵּדי )יב( ֶשׁ ֹלּא ִי ָכּ ֵשׁל ַעל ָכּל ָפּ ִנים ְבּ ִאסּוּר ְדּאוָֹרְי ָתא ֶשׁל ְשׁ ִמי ַעת ְוַק ָבּ ַלת
ָלשׁוֹן ָהָרעְ .ו ָלֶזה ָצִרי ג' ְפָּר ִטיםֶ ,שִׁיָּזּ ֵהר ָבּ ֶהן ְמ ֹאד ְוִיָנּ ֵצל ַעל ְיֵדי ֶזה
ַעל ָכּל ָפּ ִנים ֵמ ָה ִאסּוּר תּוָֹרהֶ ,שֵׁיּשׁ ְבּ ֶה ָעוֹן ַהַנּ"לַ (` :י ְח ִליט ְבַּנ ְפשׁוֹ
ְבּ ֶה ְס ֵכּם ָגּמוּר) ,יג( ֶשׁ ֹלּא ְל ַהֲא ִמין ְל ַהִדּ ְבֵרי ְגּנוּת ֶשׁ ְמּ ַס ְפִּרין ַעל ַח ְבֵרי ֶהם.
) (aיד( ֹלא ִי ְהֶיה ִני ָחא ֵלהּ ) ְמֻרֶצּה( ִבּ ְשׁ ִמי ַעת ִספּוֵּרי ֶהם ָהֲאסוִּרים ָה ֵא ֶלּה.
miig min x`a
z`fn z`vl eizegek lka lczyi ,llk mgikedlאפילו אי אפשר לו ליבדל ,ומיהו מתכוין וחביב הוא
ליה להנות .לא אפשר לו ליבדל ולא קמכוין להנות, .`aae dfa el aeh didie ,dxeagd
דאיכא תרתי להיתר -לכולי עלמא שרי' .וידוע הוא ) .'eke mipt lk lr lyki `ly (aiוהוא לפי מה
מה שכתב הר"ן בסוגיא זו ,דלהכי קרי ליה הגמרא שביארתי לעיל דהך דרשה ד'ויתד' וכו' ,שאם
'הנאה הבא לו לאדם בעל כרחו' ,משום שלא בא ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזניו ,הוא
לכאן בשבילו ,אלא הריח ממילא קאתי. אסמכתא ,והוא מצוה מדרבנן בעלמא.
dfeהדין של הגמרא ,לאו דוקא לענין עבודת ) .oin`dl `ly (biדאי לאו הכי ,תיכף עובר בלאו
אלילים ולענין ריח ,דהוא הדין בדבר התלוי ד"לא תשא שמע שוא" ,וכמו שכתבנו בתחלת
בראיה או בשמיעה ,וגם בכל איסורין שבתורה ,כמו
שמוכח שם בגמרא מכל הראיות שהביאה שם כלל זה.
הגמרא ,וכן נפסק גם כן ביו"ד )בסימן קמ"ב סעיף
)jixv df xac .'eke dil `gip didi `l (ci
ט"ו בהג"ה ובש"ך שם ס"ק ל"ד ,עיין שם(.
lyk` `ly ywa` 'd z`ne ,exe`iaa aigxdl
dzreנחזור לענינינו לענין שמיעת לשון הרע ,דהכא
:dkld xacaוהוא דגרסינן בפסחים )דף כ"ה(:
'איתמר ,הנאה הבא לו לאדם בעל כרחו ,אביי אמר
נמי ,כיון דלכתחלה לא בא לכאן בהחבורה מותרת ורבא אמר אסורה' וכו' ,ומסקינן בלשון שני
)דהלכתא כותיה וכמו שפסקו הרי"ף )ו' :מדפי בשביל השמיעה ,רק לענין אחר ,וגם עתה לא ניחא
הרי"ף( והרא"ש )פ"ב סי' ז'(( ,לא אפשר ולא מכוין -ליה בשמיעת דברים של לשון הרע וכיוצא בזה,
לכולי עלמא שרי ,אפשר ולא מכוין -היינו בודאי לא עבר על איסור השמיעה.
lr s`eגב דאינו אוטם אזנו בעת השמיעה ,ואם כן פלוגתייהו דר' יהודא ור' שמעון ,כי פליגי היכא דלא
לכאורה הוא פסיק רישא לשמוע ,וכבר אפשר וקמיכוין ,אביי אמר מותרת ורבא אמר
פסק הרא"ש בפרק ח' שרצים )שבת פי"ד סימן ט'(, אסורה' ,וידוע דהלכה כרבא ]כן הוא לשון הרי"ף
דבשאר איסורים ,פסיק רישא דלא ניחא ליה ,הוא והרא"ש .וצריך עיון למה צריך לומר דהלכה כרבא,
איסור דאורייתא .זה אינו ,דיש לומר דשם איירי והלא לא פליגי כי אם אליבא דר' יהודה ,דלר'
בענין שהוא עושה מעשה ,אך דלא מכוין ,ולזה שמעון גם אביי מודה דאסור כדאמר בגמרא ,וידוע
אמרינן כיון שהוא פסיק רישא ,אף דלא ניחא ליה דהלכה כר' שמעון בדבר שאינו מתכוין[ ,נמצא :לא
אסור .מה שאין כן הכא ,דבהשמיעה אינו עושה שום אפשר ולא מכוין ,או אפשר ולא מכוין -שרי ,דאנן
מעשה כלל ,ובעת הליכתו והתקרבותו לישב בין קיימא לן כר' שמעון ,ולא אפשר וקמיכוין -אסור.
החבורה ,עדיין אינו מוכרח שידברו לשון הרע -
yxiteרש"י שם ,וזה לשונו' :מותרת -אין צריך
לפרוש הימנה .אפשר לו ליבדל ,וקמתכוין שיחשב על ידי זה הליכתו למעשה ,וגם אינו מוכרח
להתקרב כדי להנות מריח של עבודת גלולים ,או הוא שישמע על ידי הליכתו -שעל ידי זה נצרף
