Page 174 - Step and repeat document 1
P. 174

‫חפץ ‪ e llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים‬                ‫‪glw‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫)יז( ָיכוֹל ְל ִה ָשּׁ ֵמט ְו ֵלי ֵל‪ֵ ‬מ ִא ָתּם‪ְ ,‬והוּא ִמ ְת ַע ֵצּל ָבֶּזה‪ ,‬אוֹ ֶשׁהוּא ַמ ִכּיר ִמ ְכּ ָבר‬
‫ְל ֵאלּוּ ָהֲאָנ ִשׁים ְבּ ִט ְב ָעם ֶשׁ ֵהם ִמ ַבֲּע ֵלי ַה ָלּשׁוֹן‪ֶ ,‬שׁ ְתּשׁוָּק ָתם ָתּ ִמיד ְלַד ֵבּר‬

                                      ‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ zn`ac .'eke xikn `edy e` 'eke hnydl leki (fi‬עניננו אינו דומה לשם‪ ,‬דאם לא כן תקשה‪,‬‬

‫אמאי פסקינן כאן דאפשר ולא ניחא ליה ‪-‬‬             ‫הטעם כמו שכתוב בהג"ה‪ ,‬דכיון דדינא דגמרא‬

‫הוא לכתחילה לעשות מעשה להיפך‪ ,‬והוא מתעצל שרי‪ ,‬נימא כיון שאפשר לו ליבדל מן הדרך ההוא‬

‫בזה‪ ,‬אף דלא ניחא ליה בשמיעתם‪ ,‬פושע מיקרי‪ ,‬ואינו בודל‪ ,‬מסתמא ניחא ליה בההוא איסורא‪ .‬אלא‬

‫שעבר על דברי חז"ל וכנ"ל‪ .‬מלבד מה שכתבנו ודאי דלא דמי‪ ,‬דשם אין לה ענין אחר דנימא שעבורו‬

‫בהגה"ה הקודמת‪ ,‬דהיכא שמכירם שהם בעלי מתעכבת אצל הגנבים‪ ,‬ובההיא ביאה שבא עליה‬

‫הלשון‪ ,‬קרוב שהוא עובר על עשה ד'בו תדבק'‪ .‬הגנב היא בעל כרחה ואנוסה היא בזה‪ ,‬אלא ודאי‬

‫נתרצתה לישאר שם אצל הגנבים לאשה‪ ,‬וכדאמרינן‬       ‫‪ oi`e‬להקשות על מה שכתבנו‪ ,‬דהיכא שהוא יכול‬
‫בגיטין מ"ה‪ .‬גבי בנתיה דרב נחמן 'עדי גוברין‬       ‫להשמט מהם‪ ,‬דהוא עובר רק על דברי חז"ל‬
‫ונהרדעי גוברין'‪ ,‬מה שאין כן בעניננו בפסחים‪,‬‬      ‫וכו'‪ ,‬ולא על עצם איסור שמיעת לשון הרע דהוא‬
‫שכשהוא הולך בדרך זה‪ ,‬אין עיקר הכונה משום‬         ‫איסור דאוריתא וכנ"ל בס"ב‪ ,‬כיון דלא ניחא ליה‪,‬‬
‫הנאת האיסור‪ ,‬רק לענין אחר*(‪ ,‬וכמו שכתב הר"ן )ו‪:‬‬  ‫מהא דאמרינן בכתובות )נ"א‪ (:‬גבי נשי ישראל‬
‫מדפי הרי"ף( דלהכי קרי לה הגמרא 'הנאה הבאה לו‬     ‫שנשבו‪' :‬וודאי שבקינהו ואזלן מנפשייהו ‪ -‬אסירן'‪,‬‬
‫לאדם בעל כרחו'‪ ,‬רק בדרך הלוכו הוא נהנה גם כן‬     ‫ופירש רש"י‪ ,‬דאם הגנבים ששבו אותם מניחים אותם‬
‫מאיסור‪ ,‬ולהכי אף שאפשר לו לילך בדרך אחר‪ ,‬כיון‬    ‫לילך אל ביתם‪ ,‬ורק מנפשייהו מתעכבות לגבי‬
                                                 ‫הגנבים ‪ -‬אסורות‪ ,‬משום דתו לא מיקרי אונס‪ .‬ואם‬
                  ‫שאינו מתכוין לההיא הנאה שרי‪.‬‬   ‫כן הוא הדין בעניננו‪ ,‬לא נוכל לקרותו 'לא ניחא‬

‫‪ ikde‬נמי בענינינו כיון דעיקר ישיבתו שם לכתחלה‪,‬‬

‫לא היה בשביל שמיעת לשון הרע‪ ,‬וגם עתה‬             ‫ליה'‪ ,‬כיון שאפשר לו להשמט מחבורתם‪ .‬ואם כן‬

‫מה שמתעכב שם ואיננו הולך מאצלם הוא משום‬             ‫הוא כרצון‪.‬‬

‫אתי לאמשוכי בתרייהו‪ .‬משמע דהוא רק מדה בעלמא לתלמיד חכם‪ ,‬ולא עבירת עשה‪ .‬זה אינו‪ ,‬דהתם בעת‬
‫שיושב ביניהם לא התחילו עדיין לדבר בדברים האסורים‪ ,‬וגם אין מכיר את טבעם שבודאי ידברו לשון‬
‫הרע‪ ,‬רק שהם אנשים עמי הארץ‪ ,‬ורגיל הוא שידברו או יעשו בתוך הסעודה דברים שאינם הגונים‪ ,‬אבל‬

                                                                 ‫בענינינו קרוב מאוד שעובר גם בעשה‪.‬‬

‫*( `‪ oi‬להקשות על זה‪ ,‬מהא דאמרינן במגילה ט"ו‪ .‬גבי אסתר 'וכאשר אבדתי אבדתי' ‪ -‬כאשר אבדתי מבית‬
‫אבא כך אובד ממך'‪ ,‬פירוש דעל ידי זה תאסר למרדכי‪ .‬והלא עיקר כוונת הליכתה לא היה בשביל‬
‫זה‪ ,‬רק להציל את ישראל‪ ,‬רק שממילא תבא אחר כך לביאת איסור על ידי זה‪ ,‬ובשביל ההיא ביאה לבדה‬
‫לא תאסר‪ ,‬דקרקע עולם היא כדאמרינן בסנהדרין )ע"ד‪ ,(:‬אלא על כרחך כיון שהיא יודעת שלבסוף תבא‬

                                             ‫על ידי זה לאיסור‪ ,‬נחשב דבר זה לרצון‪ ,‬והכי נמי בענינינו‪.‬‬

‫‪ zn`ac‬יש לחלק‪ ,‬דלא דמי ענין אסתר לההיא דפסחים כלל‪ ,‬דהתם בעת ששומע השיר שמזמרים‪ ,‬הוא‬
‫עושה עניניו גם כן‪ ,‬דהלא הולך לדרכו לאיזה ענין שצריך לו‪ ,‬רק דרך אגב בעת הילוכו הוא שומע‬
‫גם כן‪ ,‬ולהכי שרי‪ ,‬מה שאין כן בענינא דאסתר‪ ,‬כיון דהיא יודעת מתחלה שעל ידי הילוכה תבא לבסוף‬

                                              ‫לדבר שבעת עשיית הדבר‪ ,‬לא תעשה פעולה אחרת‪ ,‬אסור‪.‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179