Page 208 - Step and repeat document 1
P. 208
חפץ g llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים arw
miigd xewn
ָקרוֹב אוֹ ָרחוֹקַ ,אף ִדְּר ִגילוּת הוּא ַכּ ָמּה ְפּ ָע ִמים )ב( ֶשׁ ֹלּא ַי ְק ִפּיד ָה ִאישׁ
ֶשֶׁנֱּא ַמר ַה ְגּנוּת ָע ָליו ַעל ַה ְמ ַס ֵפּרִ ,מ ַצּד ַאֲה ַבת ַהֻקְּר ָבה ֲא ֶשׁר ֵבּיֵני ֶהםְ .וַגם
ֶדֶרָ קרוֹב הוּאְ ,כּ ֶשׁ ְמּ ַס ֵפּר ְל ֶא ָחד ַעל ְקרוֹבוֵֹ ,איֶננּוּ ְמ ַכֵוּן ְלַגנּוֹתוֹ ְבּ ֶע ֶצם,
ַרק ִמ ְפֵּני ִקְנ ַאת ָהֱא ֶמתֶ ,שׁ ְלּ ִפי ַדּ ְעתּוֹ ֶשׁ ֹלּא ַכּ ֹהֶגן ָע ָשׂה ְל ִאישׁ ְפּלוֹ ִני ְבּ ִע ְנָין
ְפּלוֹ ִניַ ,אף ַעל ִפּי ֵכן )ג( ִאם ָט ָעה ְבִּד ְמיוֹנוֹ ָבֶּזהְ ,דּ ַהְינוֶּ ,שׁ ִמּ ֵהר ְל ַה ְח ִליטוֹ
ְל ַכף חוֹבְ ,ו ַעל ִפּי ֱא ֶמת ֹלא ָהָיה ַחָיּב ָבֶּזהֵ ,אין ָדּ ָבר ֶזה יוֹ ֵצא ִמ ְכּ ַלל
ָלשׁוֹן ָהָרע ְגּמוָּרה.
ִ :rx¨d¨ oFWl¨ xR¥ q© l§ dx¨FYd© dx¨q§ `¨ in¦ lr© x`¥ a¨ l§ lig¦ z§ p© dY¨ r© e§ .aאסּוּר ָלשׁוֹן
ָהָרע הוּא ֵבּין ַעל ִאישׁ אוֹ ִא ָשּׁהְ ,ו ֵאין ִחלּוּק )ד( ֵבּין ִא ְשׁתּוֹ ְל ִא ָשּׁה
ַא ֶחֶרתְ .וַר ִבּים ִנ ְכ ָשׁ ִלין ָבֶּזה ַ -בֲּעוֹנוֹ ֵתינוּ ָהַר ִבּים ֶ -שׁ ֻה ַתּר ְבּ ֵעיֵני ֶהם ְל ַס ֵפּר
ְגּנוּת ַעל ִא ְשׁתּוֹ וּ ֵבית חוֹ ְתנוֹ ִל ְפֵני ֶא ָחיו וּ ֵבית ָא ִביו ,וּ ִמִדּיָנא ֵאין שׁוּם
ָנ ְפָקא ִמַנּהּ ָבֶּזהִ ,אם ֹלא ֶשׁהוּא ְמ ַכֵוּן ָבֶּזה ְלתוֹ ֶע ֶלת ַעל ְל ַה ָבּאְ ,ו ֹלא
ְלַגנּוֹ ָתםְ ,וַגם ֹלא ְי ָעֵרב ִבְּד ָבָריו שׁוּם ֶשֶׁקרְ .ו ָכל ִדּינוֹ הוּא ְכּ ִפי ַמה
ֶשּׁ ְמּ ֹב ָאר ְלַק ָמּן ִבּ ְכ ָלל י' ִמ ָסּ ִעיף י"ג ְו ֵאי ָלַ ,עֵיּן ָשׁם.
miig min x`a
היה להם להחליט לעת עתה ,כל זמן שלא דרשו י' הדין הזה בכל פרטיו .אבל בלא זה ,בכל גווני
אסור ,כמו שכתבתי לעיל בכלל ד' עיין שם. מאיתו טעם הדבר*(.
) .zxg` dy`l ezy` oia (cדכלל כללה לנו
התורה "לא תלך רכיל בעמיך" ,מי שהוא ) .citwi `ly (aהוא גם כן ממעשה דמרים הנ"ל,
בכלל "עמיך" ,ולשון הרע גם כן נכלל בלאו זה ,כמו שמשה רבנו עליו השלום לא הקפיד על זה ,כמו
שכתוב" :והאיש משה עניו מאוד" ,וכמו שכתב
שכתב הרמב"ם בפרק ז' מהלכות דעות הלכה ב'. הרמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת ,ואף על פי כן
cereראיה מכתובות )מ"ו ע"א(' :אזהרה למוציא שם
רע .מנין ,תלמוד לומר 'לא תלך רכיל בעמיך''. נענשה מרים בצרעת.
הרי דלאו זה קאי גם על אשתו .וזה ידוע הוא ,דלאו
) .epeinca drh m` (bמה דתלינן ב'אם טעה' ,היינו
דוקא בבין אדם לחבירו וכונתו לקנא זה כולל אפילו על אמת ,כמו שכתב הרמב"ם בהלכה
לאמת ,וכמו שכתבתי בפנים ,ועיין היטב לקמן בכלל הנ"ל.
*( iwqraeבענין זה ,אמרתי לבאר מה דאיתא בספרי פיסקא צ"ט' :ומה מרים שלא נתכונה לדבר באחיה
לגנאי אלא לשבח ,ולא למעט מפריה ורביה אלא לרבות וכו' ,המתכוין לדבר בחבירו לגנאי ולא
לשבח וכו' ,על אחת כמה וכמה' .היינו דלא כוונו לפחות גדולת נבואתו ,רק שחשבו שאין מעלת נבואה
בעולם יותר מנבואת האבות ונבואתם ,כמו שמסיים הספרי על הכתוב 'הרק אך במשה דבר ה'' .והלא אף
עם אבותינו דיבר הקב"ה ,ולא פירשו מפריה ורביה .וכונתם היה ,דאף שקדושתו הוא כקדושת האבות ,אף
על פי כן לא היה לו לפרוש ממנה ,וזהו השבח שכוונו עליו .ועיין היטב באבות דר' נתן פרק ט' ,ומשמע
שהוא מחולק עם הספרי ,וצריך עיון.
