Page 205 - Step and repeat document 1

‫חפץ ‪ f llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים ‪hqw‬‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫ַלֲאָנ ִשׁים‪ ,‬וּ ְכמוֹ ֶשׁ ְמּ ֹב ָאר ְל ֵעיל ִבּ ְכ ָלל ד' ָס ִעיף ג' ְוד'‪ְ .‬וַדע עוֹד )כט( ִדּ ְב ָכל‬
‫ֹא ֶפן ָאסוּר ִל ְס ֹמ‪ַ ‬על ֶה ֵתּר ֶזה ֶשׁל 'ְדּ ָבִרים ַה ִנּ ָכִּרים ַמ ָמּשׁ' )ל( ְל ַה ְפ ִסידוֹ‬

‫ַעל ְיֵדי ֶזה ְבּ ָממוֹן )לא( אוֹ ְל ַהכּוֹתוֹ‪.‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫בגלימא דחבריה‪ ,‬אמר היינו האי דלא איכפת ליה‬ ‫‪ick ,zn` xac `edy ok mb eipira d`xpy ji`d‬‬
‫אממונא דחבריה‪ ,‬וכפתיה ואודי‪ .‬ופירש הרא"ש )פ"ב‬ ‫‪`pwle el my` xy`l xefrl exxerzi df ici lry‬‬
‫ס"ה( דהכפייה היה בשוטי‪ .‬אלמא דמותר להכות‬
‫‪.zn`l‬‬
‫לחבירו על ידי השערה של אומדן דעת בלבד‪.‬‬
‫)‪xtql xzenc mewna elit` .ote` lkac (hk‬‬

‫‪ dfc‬אינו‪ ,‬דהכלי לא של מר זוטרא היה‪ ,‬אלא של‬ ‫‪ohw sirqa l"pke zn`l `pwl oebk ,mixg`l‬‬
‫אושפיזו היה‪ ,‬כדפירש רש"י וכן פירש הנימוקי‬
‫יוסף‪ ,‬והגירסא בגמרא צ"ל 'מאושפיזיה'‪ ,‬כמו‬ ‫‪.eciqtdl xeq` ikd elit` ,g"k‬‬
‫דאיתא באלפס )י"ג‪ .‬מדפי הרי"ף(‪ .‬ומר זוטרא חסידא‪,‬‬
‫דיין היה בדבר זה‪zekdl xzenc i`ce oic-ziale ,‬‬ ‫)‪oicd `ede] df oica ixii`e .df ici lr eciqtdl (l‬‬
‫‪ ,dry jxev itl‬כמו שמפורש בכמה מקומות‪ .‬והוא‬
‫הדין‪ ,‬אם לא היה רואה מר זוטרא בעצמו‪ ,‬רק שבאו‬ ‫‪,enez itl giqn epiidc ,mipey`xd mipica‬‬
‫עדים והעידו לפני בית דין כמעשה דחזא מר זוטרא‪,‬‬
‫גם כן מותר לקבלם ולהכותו כדי שיודה‪ .‬וזה לא‬ ‫‪xaca eilr daic `viy oebk ,[ixz iak dil onidne‬‬

‫הותר רק מפני צורך שעה‪.‬‬ ‫‪xzen epenn mb ,zn` xacd eze` did m`y‬‬

‫`‪ ,la‬על פי התורה פשיטא הוא דאין 'דברים‬ ‫‪zepiyln oipra eilr lew `viy oebk ,eciqtdl‬‬
‫הניכרים' מועיל כעדים‪ ,‬לענין זה שיהא‬
‫מותר להכותו כדי להוציא ממנו החפץ‪ ,‬כמו דאין‬ ‫‪) dfl dnecke‬ואף דממון מלשין אסור לאבדו בידים‪,‬‬
‫מועיל לענין שיהא מותר להוציא ממנו ממון‪ ,‬אפילו‬ ‫כמבואר בחושן משפט בסימן שפ"ח )סעיף י"ג(‪ ,‬עם‬
‫אם הדברים הניכרים הוא מאוד‪ ,‬שהוא אומדנא רבה‬ ‫כל זה נפקא מינה לענין לשמור את עצמנו שלא‬
‫שאין למעלה הימנו‪ ,‬כמו שנפסק בחושן משפט‬ ‫להזיקו להמלשין הזה‪ ,‬דלא אמרו רק דאסור לאבדו‬
‫בסימן ת"ח עיין שם‪ ,‬ובתשובת מהרי"ק בסימן‬ ‫בידו‪ ,‬והטעם כמבואר בבבא קמא קי"ט‪ .‬עיין שם‪,‬‬
‫קכ"ט שכתב‪ ,‬דכמו דלענין דיני נפשות אמרינן‬ ‫אבל לא בכהאי גוונא(‪dfl mixkipd mixac yie ,‬‬
‫בסנהדרין )ל"ז ע"ב(‪ ,‬באחד שרץ אחר חבירו‬
‫לחורבה‪ ,‬ורצתי אחריו ומצאתי חרב בידו והרוג‬ ‫‪-xacd xxazp `lc oeik mewn lkn ,zn` `edy‬‬
‫מפרפר ודמו מטפטף‪ ,‬דלא מחייבינן ליה מיתה על‬
‫זה‪ .‬כן הוא הדין באופן זה‪ ,‬בדיני ממונות‪ ,‬אפילו אם‬ ‫`‪.eciqtdl xeq‬‬
‫יהיה אומדנא גדולה על עצם המעשה כי האי‪ ,‬גם כן‬
‫לא מחייבינן ליה‪ ,‬ד'על פי שנים עדים' אמר רחמנא‪,‬‬ ‫‪ m`e‬תרצה לידע שורש הדברים‪ ,‬עיין לקמן בחלק‬
‫והעתקתי בסוף הספר את תשובתו‪ .‬והלא זה בודאי‬ ‫ב' בהלכות רכילות כלל ו' בבאר מים חיים‬
‫עדיפא מאומדנא דמר זוטרא‪ ,‬אלא טעם מר זוטרא‬ ‫ס"ק כ'‪ ,‬שם ביררנו דין זה מהפוסקים לענין רכילות‪,‬‬
‫דהיינו שהיה לו היזק גדול בעיסקא‪ ,‬ויצא קול על‬
‫היה לפי צורך שעה‪ ,‬כמו שכתבנו‪.‬‬ ‫אחד שהוא עשה לו ההיזק הזה‪ ,‬ויש על זה דברים‬
‫ניכרים ממש‪ ,‬מכל מקום אסור לתפוס ממנו ממון‬
‫‪ dfe‬לא שייך רק בבית דין‪ ,‬שלהם הותר הדבר מפני‬ ‫אפילו שלא בעדים בשביל זה‪ ,‬כל זמן שלא נתברר‬
‫צורך שעה‪ ,‬אבל ליחיד כהאי גוונא‪el yi elit` ,‬‬ ‫הדבר‪ ,‬רק יכול לתובעו שילך עמו לדין‪ ,‬והוא הדין‬

‫בעניננו‪.‬‬
‫)‪exiag zekdl oi`c ,`ed heyt .ezekdl e` (`l‬‬

‫‪.cal zrc ocne` zxryd ici lr‬‬

‫‪ oi`e‬להקשות על זה מהא דאמרינן בבבא מציעא‬
‫)כ"ד ע"א(‪ ,‬דמר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא‬
‫דכספא מאושפיזא‪ ,‬וחזייא לבר בי רב דנגיב ידיה‬