Page 287 - Step and repeat document 1
P. 287
חפץ h llk zelikx ixeqi` zekldחיים `px
miigd xewn
`ִ .אם ֶא ָחד רוֹ ֶאהֶ ,שֲׁח ֵברוֹ רוֹ ֶצה ְל ִה ְשׁ ַתּ ֵתּף ְבּ ֵאיֶזה ָדּ ָבר ִעם ֶא ָחדְ ,והוּא
ְמ ַשׁ ֵער ֶשׁ ְבַּוַדּאי ְיֻס ַבּב לוֹ ַעל ְיֵדי ֶזה ִע ְנָין ַרע) ,א( ָצִריְ ל ַה ִגּיד לוֹ ְכֵּדי
ְל ַה ִצּילוֹ ִמן ָה ִעְנָין ָהַרע ַההוּאַ ,אָ צִריָ לֶזה ֲח ִמ ָשּׁה ְפָּר ִטים ֶשֲׁא ָבֲאֵרם
ְבּ ָסמוּ:
miig min x`a
mbeזה אין לדחות ,דהתם הטעם כדי שיעיד עליו qpkp df xacy oiirnd rciy ick ,dfa izkx`d
בבית דין ,ובבית דין לא שייך רכילות ,אבל
שלא בבית דין לא .דזה אינו ,דכיון דגילתה לנו `l m` ,dxenb zelikxe x"dyl llka
.df llka onwl mix`eand mihxtd ea enlyeiy
המכילתא ]הספרא[ דלאו ד'לא תעמוד' וכו' ,כולל dneשכתבתי 'באיזה דבר' ,כללתי בזה כל הציורים
עניני ממון נמי ,בודאי ממילא נכלל נמי בלאו זה, שיבואו בסוף הספר אם ירצה השם.
שלא נתרשל עצמנו ולהניח את חברנו לבוא לכלל
הפסד לכתחלה ,כמו לענין נפשות ,דכוונת התורה )`( .el cibdl jixvוכדי שלא יהיה דבר זה לפלא
בלאו זה ,שלא להניח את חברנו לבוא לידי איבוד בעיני הקורא ,על שאני מיקל כל כך ומצריך
נפשות לכתחלה ,כמו שציירה הברייתא )סנהדרין שם(:
'מנין לרואה את חבירו שטובע בנהר' וכו' -דאטו לילך ולהגיד ,אני מוכרח להאריך קצת בענין זה.
עדות כתיב בקרא. ikלכאורה בדין זה )ונתפוש ציור אחד ,והוא הדין
בכל הציורים( דלקמן ,כגון שרוצה ליקח אחד
dneשציירה הברייתא לענין כובש את עדותו ,לומר לשרת אותו בביתו ,וזה מכירו מכבר שהוא גנב .יש
דבענין ממון יש לאו ד'לא תעמוד' וכו' ,אפילו להסתפק בתלתא גווני :אם מותר להגיד לו ,כדי שלא
אם כבר נתן את ממונו בידי אנשי בליעל והם יקחנו למלאכתו ,ולא יהיה נפסד על ידו e` .אולי
מכחישים לו ,כיון דבעדותו של זה יכול לעזרו להוציא דמצוה נמי איכא e` ,אפשר דאסור מטעם רכילות ,כי
מהם והוא מתעצל בזה ,עובר על 'לא תעמוד' וכו' .וכל הוא גורם בדיבורו לזה הפסד ,וכנ"ל בתחלת הסימן.
שכן בזה הענין שדיברנו ,שהנידון אינו יודע את טיבו
ומהותו של האיש הזה שרוצה ליקח אותו למלאכתו, .el cibdl oicd on aiegnc il d`xpeוראיה ממה
ומן הסתם הוא מעמידו בחזקת כשר ,והוא מכירו דגרסינן בסנהדרין )ע"ג ע"א(' :מנין לרואה
לאיש גנב ,בודאי אף שהוא יחידי בדבר ,מצוה לומר את חבירו טובע בנהר וכו' או לסטין באין עליו,
תלמוד לומר "לא תעמוד על דם רעך"' )ויקרא י"ט
לו כדי שלא יבוא לידי הפסד ממון. ט"ז( ,והובא דין זה בחושן משפט בסימן תכ"ו )סעיף
א'( ,שצריך לילך ולגלות אזנו בזה ,עיין שם.
oi`eלדחות ,דהתם דוקא שלסטין רוצין להרגו ,ולכן ) s`eדבענין עדות הלאו ד'לא תעמוד' איננו רק
בשנים ,דאי לאו הכי ,אין ראיה שעדותו יועיל כדי להציל את הנפש צריך לילך ולהרגיל עליהן,
כדי שישמור את עצמו ,אבל בענין ממון אפשר דלא לו ,וכדמשמע בבבא קמא )נ"ו ע"א( דעד אחד הכובש
כללה התורה בלאו זה .זה אינו ,דהרי איתא )במכילתא( עדותו חייב בדיני שמים ,דאם תאמר דהלאו ד'לא
]בספרא[ )פרשת קדושים פ"ד( והובא בספר המצות תעמוד' וגו' הוא בכל גווני ,פן לא ירצה לישבע
להרמב"ם במצוה רצ"ז :שהלאו ד'לא תעמוד' וכו' ויוכרח לשלם ,אם כן ישאר קושית הגמרא שם,
כולל נמי לכובש את עדותו בענין ממון ואינו מגיד לו ,דאורייתא הוא ,עיין שם .שם היינו טעמא ,משום דלא
ואפילו לא תבעו חבירו נמי משמע ,כמו שמוכח יועיל עדותו כי אם בתרי שיצילו את ממונו שביד
מלשון ד"לא תעמוד" וכו' ,וכמו שמפורש בספר שער חבירו ,אבל הכא דלכתחלה הוא ,ובודאי יתקבלו
המשפט בריש הלכות עדות )סכ"ח סק"ב( ,וכדמשמע דבריו באזני חבירו ,ויצילו בזה מהפסד ,בודאי
מחוייב אפילו בחד ,דומיא דהצלת נפשות(. שם בספר המצות גופא.
