Page 290 - Step and repeat document 1

‫חפץ ‪ h llk zelikx ixeqi` zekld‬חיים‬ ‫‪cpx‬‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫ה' ו'‪ְ .‬ו ָכל ֶשׁ ֵכּן ִאם הוּא רוֹ ֶאה ֶשְׁיֻּס ַבּב ַעל ְיֵדי ִספּוּרוֹ ְל ַהִנּדּוֹן ָר ָעה‬
‫ַר ָבּה )ט( יוֹ ֵתר ִמ ְכּ ִפי ַהִדּין‪ְ ,‬דּ ָאסוּר ְל ַס ֵפּר ָע ָליו‪ְ .‬ו ַעֵיּן ְלַק ָמּן ְבּ ָס ִעיף ה'‪,‬‬

‫ַמה ֶשּׁ ָכּ ַת ְבנוּ ָשׁם‪.‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ `nl` yiwi epnne ,ohw hxt xiiv`e .oicd itkn xzei (h‬דאם שמע ענין שיכול להיות היזק לאחרים‪,‬‬

‫אם לא יגלה את אזנם‪ ,‬כגון שאחד רוצה‬ ‫‪gwil dvex cg`y oebk :dfa `veik lkl likynd‬‬
‫להזיק לזה‪ ,‬או המשרת שזה רוצה ליקח שהוא גנב‪,‬‬ ‫`‪lv` apby xakn ed`x dfe ,eze` zxyl cg` yi‬‬
‫וכיוצא בזה בכל הציורים דלקמן‪ ,‬הגם דעל פי דין‬
‫`‪ ,dfl zelbl jixvy `ed oicdy ,cg‬אך באופן שלא‬

‫יחסרו הפרטים המבוארים בסעיף זה‪ .‬אף דבאמת יכול אסור להאמין בדבר זה מחמת איסור קבלת לשה"ר‪,‬‬

‫להיות שכבר נתחרט על זה‪ ,‬והסכים בדעתו שלא אף על פי כן לחוש מיבעי‪ ,‬וצריך לגלות את אזנו כדי‬

‫לעשות עוד‪ ,‬מכל מקום נכון לחוש לזה‪ ,‬ולשמור את שישמור את עצמו‪.‬‬

‫‪ oke‬מוכח מרשב"ם בבבא בתרא )ל"ט ע"ב( ד"ה ומאן‬ ‫האיש הזה ממנו‪.‬‬
‫דאמר וכו' מצוה היא וכו'‪ ,‬ובד"ה והכא וכו'‪,‬‬ ‫`‪lblbzdl lkei exetiq ici lry d`ex `ed m` la‬‬
‫דאפילו אם לא שמע בעצמו מה שאמר פלוני על‬
‫המחזיק שהוא גזלן‪ ,‬רק שאחרים סיפרו לו‪ ,‬גם כן‬ ‫‪,apbl xird iyp` ipira df ici lr mqxtziy‬‬
‫מותר לספר להמחזיק‪ ,‬כיון דעיקר כונתו לא לשם‬ ‫‪ilra efi` ly rxd bdpnk df ici lr c`n enr erixie‬‬
‫רכילות‪ ,‬רק כדי שיזהר בשטרו‪ .‬והוא ממה שכתב‬ ‫‪`ed ik mxn`a ,skiz zeytp ipic oiwqety miza‬‬
‫הרשב"ם )סוף ד"ה והכא(‪' :‬או ]יאמרו[ לאחרים‬ ‫‪zra .xac lka etcexl devne ,xird iyp` lkn rexb‬‬
‫שיאמרו לו'‪ ,‬דאי לאו משום טעם זה בודאי לא היו‬ ‫‪,mc` mey zepbl `ly xdfil jixv c`ne c`n z`fk‬‬
‫אחרים רשאין לספר להמחזיק מה שאמר פלוני עליו‬
‫‪ ,exeaic ici lr ug wxefk heyt `ed ik‬ובמקום אחר‬
‫נאריך בזה אם ירצה השם‪.‬‬

‫‪ dyingd lk x`al jxazi 'd ipxfry xg` dpde‬שהוא גזלן‪ ,‬אלא ודאי כמו שכתבנו‪ .‬ולהכי‪ ,‬אף דהם‬

‫‪ ,oiirnd ipira `lti l`y ,cer yxtp ,mihxt‬בעצמם אסורים להאמין בהחלטה לאלו השנים‬

‫ששמעו מהם‪ ,‬שאמר כך פלוני על זה שהוא גזלן‬ ‫‪) lirl xkfpy '`d hxtd o`k izxqig dnl‬בחלק‬
‫)דאם כן ממה נפשך אחד מהם רשע בודאי‪ ,‬או זה‬ ‫ראשון( ‪yic meyn .envrn xacd z` rciy ,'i llka‬‬
‫שהוא גזלן‪ ,‬או פלוני שהוציא עליו לעז בחנם‪,‬‬ ‫‪ic dxe`klc ,df hxtl jixv o`k m` mevr wtq il‬‬

‫ואחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן‪ ,‬וכמו שביררנו‬ ‫‪.mixg`n rny m` wx elit` dfa‬‬

‫בחלק א' בכלל ז' )ס"ג(‪ ,‬דאיסור קבלת לשה"ר הוא‬ ‫‪ di`xe‬לדבר‪ ,‬ממה שאמרו בנדה )ס"א ע"א(‪' :‬מתוך‬
‫אפילו משנים‪ ,‬כל שהוא חוץ לבית דין(‪ ,‬מכל מקום‬ ‫שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח וכו' כאלו‬
‫למיחש מיבעי‪ ,‬ושמא אמר‪ ,‬ולכך צריך לגלות אוזן‬ ‫הרגן'‪ ,‬והעתיק הרא"ש שם )פרק ט' סימן ה'( מאמר זה‬
‫לדינא‪ ,‬וזה לשונו שם‪' :‬וכענין זה דוקא יש לחוש‬
‫המחזיק כדי שיזהר בשטרו‪(* .‬‬ ‫ללישנא בישא‪ ,‬היכא שיכול לבוא לידי היזק לו או‬

‫‪ lr s`e‬פי שהן ראיות חזקות לענין עצם הדין‪,‬‬

‫דאפילו חשש ספק היזק יש לדחות מעל‬ ‫לאחרים אם לא יחוש לו‪ ,‬כהך עובדא‪ ,‬וכההיא‬

‫ישראל‪ ,‬אף על פי כן יש לדחותם בפשיטות‪ ,‬דאינם‬ ‫דגדליה בן אחיקם' וכו'‪.‬‬

‫*( ‪d`x m` wx ,df ote`a i`w `l (f"h h"i `xwie) "jrx mc lr cenrz `l"c e`lc ,il d`xp k"tr` :d"bd‬‬
‫‪ .zn` `edy el xxazp j` rny elit` e` ,envra‬אבל ע"י שמיעה בעלמא‪ ,‬אף דצריך לחוש לזה‬
‫וכנ"ל‪ ,‬אין זה כי אם בגדר מצוה בעלמא‪ ,‬ועל זה אמרו )נדה ס"א‪' :(.‬מתוך שהיה לו לחוש וכו''‪ ,‬אבל‬