Page 294 - Step and repeat document 1
P. 294
חפץ h llk zelikx ixeqi` zekldחיים gpx
miigd xewn
יוֵֹד ַע ֶשׁ ֵמֲּח ַמת ִדּבּוּרוֹ ֶשְׁיַּג ֶלּה לוֹֹ ,לא ַיֲע ֶשׂה ַל ֶשּׁ ְכֶּנ ְגדּוֹ שׁוּם ֶהֵזּקַ ,רק
ֶשׁ ֵמּ ַע ָתּה ִי ְשׁ ֹמר ֶאת ַע ְצמוֹ ֶשׁ ֹלּא ָיבוֹא לוֹ שׁוּם ֶהֵזּק ִמ ֶמּנּוְּ ,ו ִנ ְשׁ ְלמוּ ָלֶזה ַגּם
ֵכּן ַה ְפָּר ִטים ַה ְמ ֹב ָאִרים ְל ֵעיל ְבּ ָס ִעיף ב'ֲ ,אַזי ֻמ ָתּר ְוָנכוֹן ַהָדּ ָבר ַלֲעשׂוֹת ֵכּן.
ִ la¨ `£אם הוּא ַמ ִכּיר ֶאת ֶט ַבע ָה ִאישׁ ֶשׁהוּא ְמ ַס ֵפּר לוֶֹ ,שׁ ִאם ְיַג ֶלּה לוֹ ֶאת
ַהָדּ ָברַ ,י ְח ִליטוֹ ֵתּ ֶכף ְלַוַדּאי ָגּמוּר )אוֹ ִמשּׁוּם ֶשׁ ִטּ ְבעוֹ ְל ַהֲא ִמין ֵתּ ֶכף
ַרע ַעל ֲח ֵברוֹ ,אוֹ ִמשּׁוּם ֶשֵׁיּשׁ לוֹ ָע ָליו ְדּ ָבִרים ַה ִנּ ָכִּרים ,אוֹ ִמשּׁוּם ֶשׁסּוֹ ֵמ
ָע ָליו ְמ ֹאד(ְ ,וִי ְפ ֹסק ֵתּ ֶכף ַהִדּין ְל ַע ְצמוֹ) ,יז( ְוַיֲע ֶשׂה ַמֲע ֶשׂהְ ,דּ ַהְינוַּ ,ל ְח ֹזר
miig min x`a
טהור ,הרי לא הותר לו אלא לעצמו ,ולא להאכיל היזק על ידי זה ,רק שהאיש שהוא מספר לו הוא
טהרותיו לאחרים .ומשמע בפשיטות ,דאפילו ישמור את עצמו.
האחרים לא ידעו שום מעשה מענין העדאת העדים
עליו שהוא טמא ,אפילו הכי אסור להאכיל טהרותיו ) .dyrn dyrie (fiשלא אמרו )יומא פ"ו' (:מצוה
לאחרים ,אף דיודע בעצמו שהוא טהור ,כיון דהוא לפרסם את החנפים' ,אלא לענין להזהיר
יודע שדבריו אינם מקובלים לפני הבית דין לאמת, לכתחלה שלא יבוא להתחבר עמו ,כדי שלא יבוא
דלהכי קאמר ר' יהודה אדם נאמן 'על עצמו' יותר לידי הפסד ,או אפילו אם כבר נתחבר עמו ,והוא
יודע את טבע האיש שהוא מספר לו ,שרק יחוש
וכו' ,על עצמו ולא לאחרים. לדיבורו לענין לשמור את עצמו ,אבל לא שיסובב
לו על ידו היזק ממש ,מה שלא היה בא לו אפילו
ikdeנמי בנידון דידן ,אף דיודע שהאמת איתו,
אפילו הכי ,כיון דעל פי דין תורה דברי עד אם היה מעיד עליו בבית דין לבד.
אחד לענין ממון ,כמאן דליתא דמיא ,רק לשבועה,
והוא יודע שיתקבלו דבריו לאיש שמספר לו כדברי di`xeעל זה ,ממה דגרסינן בכריתות )דף י"ב ,(.דאם
שני עדים ,ויפסיד על ידי זה להשכנגדו ,אסור לספר אמרו לו שנים נטמאת והוא אומר לא
נטמאתי ,וקאמר שם ר' יהודא דאדם נאמן על עצמו
לו. יותר ממאה עדים ,וחכמים פליגי שם עליה .וגרסינן
)שם ע"ב( בגמרא' :אמר רב נחמן הלכה כר' יהודה,
] oirkeזה בבבא קמא )קי"ז ע"א( בההוא שותא דהוו אמר רב יוסף ,לא אמרה אלא בינו לבין עצמו
מינצו עלה בי תרי ,קם חד וכו' ,אמר ליה ולעצמו' ,ועיין שם ברש"י שפירש' :לא אמר ר'
רבא ,כל כמיניה וכו' ,אף דיודע בעצמו שהאמת אתו. יהודה שהוא נאמן וטהור ,אלא לאכול טהרות בינו
לבין עצמו ,אבל לפני אחרים לא יאכל ,דילמא אתי
) zereayaeל' ע"ב( :ב'עד שיודע בחבירו שהוא לזלזולי בטהרות .לעצמו ,נאמן לאכול טהרות שהוא
גזלן ,שלא יצטרף עמו' ,אף דיודע נוגע ,דאדם נאמן על עצמו ,אבל לאחרים לא
בעצמו שהדבר אמת שזה חייב לזה ממון ,והבית דין
גם כן לא יעשו שלא כדין במה שיוציאו ממון על יאכילם' ,עד כאן לשון רש"י.
ידי שניהם ,כיון דהם אינם יודעים שהשני הוא גזלן,
אפילו הכי לפי מה שהוא יודע בעצמו ,שהשני הוא ixdדאף אם נפסוק כר' יהודה )והוא שיטת הראב"ד
פסול להיות עד בדבר ,אם כן הוא ישאר עד אחד, שפסק כר' יהודה ,וכל שכן להרמב"ם דפסק
אסור לו להעיד עמו ,כי יגרום שיפסקו בית דין כעל בהלכותיו )שגגות פרק י"א הלכה ח'( כהחכמים ,תו לא
פי ב' עדים ,ויחייבו להנתבע עבור זה ,ובאמת אין צריכין לכל זה( ,דנאמן לאכול הטהרות שהוא נוגע
כאן רק עד אחד ,כדפירש רש"י שם .וכל שכן בנידון בהן ,כיון דהוא יודע בינו לבין עצמו האמת שהוא
