Page 234 - alef
P. 234

‫פרק י | ושננבם לתניך ‪ -‬אלו הבלמיחים‬                                                              ‫‪220‬‬

‫ישמח מאוד על שזכה להיות שות למפעל תורני גדול כפי יכולתו‪ ,‬א אתה‬
‫נהג בחכמה ושמח בחלק בתורה שזכית לו בעמל ‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל )ברכות‬

            ‫ה‪" (:‬אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוו ליבו לשמי "‪296.‬‬

                      ‫עליוב ומופחוב ‪ -‬החפך הידיחה להבעלוב‬

‫אחד מבני הישיבה שהיה בחור נפלא שלמד מצויי ‪ ,‬נקלע למשבר והל ונחלש‬
 ‫בלימוד ובעבודת ה' ולא ידע עצות בנפשו‪ ,‬עד שהחליט לגשת לרבינו לשפו‬

                     ‫בפניו את ליבו‪ .‬הוא נגש לרבינו ותינה לפניו את צערו‪.‬‬
‫הביט בו רבינו בעיני אוהבות ושאלו‪ ,‬אמור לי‪ ,‬הא ראית פע חייט‬
‫בעבודתו‪ ,‬הנה לוקח הוא בד יקר וחשוב חות אותו לחתיכות קטנות וגדולות‪,‬‬
‫ישרות ועקומות‪ .‬האד שעומד ש אינו מבי ועומד וצועק על החייט‪ ,‬מה‬
‫אתה עושה‪ ,‬הא לא חבל על הבד היקר‪ ,‬ומה משיב לו החייט‪ ,‬עמוד וחכה‬

                  ‫עד ה ו ‪ ,‬תראה איזה בגד מפואר אעשה מהקרעי הללו‪.‬‬
 ‫יי רבינו ואמר לו‪ ,‬כש שאי אפשר לתפור בגד מפואר בלי לגזור גזרי ‪ ,‬כ‬
‫אי אפשר לאד לעשות לעצמו בגד רוחני מפואר ומשובח לחיי הנצח בלי לעבור‬
‫גזרות וני יונות‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬הנ יונות שעובר האד בימי חייו ה הדר היחידה‬
‫להתעלות בתורה ולקיו השאיפה של להיות תלמיד חכ וגדול בישראל‪297.‬‬
‫והיה אומר שכדי להגאל ממצרי הוכרחו ישראל להקרבה ומ ירות ולכ ציוה‬
‫אות הקב"ה לעשות שתי מצוות הכרוכות במ ירות נפש‪ ,‬ד מילה הכרוכה‬
 ‫במ ירות נפש לתינוק‪ ,‬וד קרב פ ח אשר כרו היה במ ירות נפש שלה‬
‫לאור העובדה שהיה על בני ישראל לשחוט את אלוהי המצרי לעיניה ‪ ,‬ועל‬
‫זה נאמר "ואומר ל בדמיי חיי ואומר ל בדמיי חיי"‪ ,‬כי רק בכח של הקרבה‬

                                              ‫ומ ירות נפש נית להגאל‪298.‬‬

                                    ‫"כי שרבי כהן ישמפו חעב"‬

‫דרש דרש רבינו‪ ,‬בפ וק נאמר )מלאכי ב‪ .‬ז( "כי שפתי כה ישמרו דעת ותורה‬
 ‫יבקשו מפיהו כי מלא צבאות הוא" ובגמ' )מו"ק יז‪" (.‬א הרב דומה למלא‬

                                        ‫‪ .296‬מפי רבי משה יעקב וינגרט ‪ ,‬דרכי אבות ח"ב עמ' ק"י‪.‬‬
                                                                    ‫‪ .297‬מפי רבי אליהו גרודנ קי‪.‬‬
                                                                          ‫‪ .298‬כי ישאל עמ' מ"ד‪.‬‬
   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239