Page 232 - alef
P. 232
פרק י | ושננבם לתניך -אלו הבלמיחים 218
אפ אחד ,הוא ג פוטר את הבהמה מבכורה כיו שהוא שות אפילו שלשני
יש רובא דרובא .צדק איפוא אותו יהודי שאמר לעצמו :אה ,ג אני שות
במו ד הגדול הזה?!
אז פנה אליה רבינו כשפניו בוהקות באור עילאי ,כדאי לדעת ולחשוב ,די
לי א אני טובל את רגלי בקצה הי הגדול הלזה של תורה של גאוני צדיקי
וחכמי ואז אני ג מאושר וג שמח וממה נובעת הבנה זו? כמה שהאד
יותר עניו ויותר נכנע הוא מכיר יותר בערכה של תורה ושל עבודת ה' ויותר
שמח בחלקו משתוקק יותר וצמא יותר293.
אירע שביקר בישיבה נדב חשוב וכל בני הישיבה הגדולה והקטנה התקבצו
לכבודו ,ורבינו התכבד לשאת דברי ,וכ אמר :הלא ל פר התורה ישנ עצי
חיי שה המחזקי את הקל עליו נכתבת התורה הקדושה עצמה ויש דעה
שאי אפשר לקרא בלעדיה ,רואי עד כמה חשיבות גדולה .כול התפעלו
מהדברי כי מחד רומ את גודל מעשי הצדקה של הנדיב ,ויחד ע זה יצאו
הבחורי בהרגשה מרוממת שכ אי לה מה לקנא באותו נדב שכ ה המה
ה פר תורה בעצמו294 .
להעפיך היטת אב מעשינו
אירע פע ,בגמר לימוד אחת ה וגיות ה בוכות ,התלוננו באוזניו תלמידי
ששקדו על תלמוד היטב ועדיי אינ מביני את ה וגיא על בוריה .רבינו
שאל ,הא ארבעי או חמישי אחוז הבנת והשיבו בחיוב ,א כ -קרא
ואמר ,למדת דברי אביי ורבא ,רש"י ובעלי התו פות ,היש לנו ידיעה מי ה
היו ,להבי ארבעי וחמישי אחוז מדברותיה ,היש לכ מושג מה גדול ורב
הוא הדבר.
ברצותו לשבר את האוז כיצד על הלומד להערי בעיניו חלקו בתורה ,שמכח
זה ימשי להתעלות כדבעי ,יפר מה ששמע מהגה"צ רבי אריה לוי שכאשר
הגיע ה פר "לש שבו ואחלמה" להגה"ק רבי שלמה אלישיב לידי ה"ב איש
חי" לביתו בעיר בגדד שבמדינת עיראק ,כל כ התפעל ,עד שלבש לכבודו
בגדי שבת וביר שהחיינו בש ומלכות ,וא ער עודה והדליק נרות ואמר
.293מפי המשגיח רבי ד גל ,הזורעי בדמעה עמ' נ"ג.
.294מפי רבי דוד הכה מונק ,רב קהילת תורה ותפלה בקרית פר.
