Page 237 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק י | ושננבם לתניך ‪ -‬אלו הבלמיחים‬

‫לגעור ולהעיר‪ ,‬אול רבינו עצמו הצטייר אצלו כא רחמניה שתמיד תמיד‬
‫קרבו והשפיע עליו אהבה וחו ‪.‬‬

‫וכאשר מצא את שידוכו‪ ,‬לא יכול היה רבינו לבא לחתונה‪ ,‬שכ היה זה ימי‬
‫פורי לאחר הניתוח המפור שעבר בראשו‪ ,‬אול למרות זאת הזמינ‬

‫לשבות בביתו‪.‬‬

‫לזה יידלבי זמן פת‪ ,‬יישפ כדך!‬

‫אילו כוחות נפש אדירי הקריב לגידולו של כל תלמיד‪ .‬כאשר כלתו הרבנית‬
‫רחל היתה על ערש דווי בבית חולי בתל אביב‪ ,‬וברור היה עפ"י הרופאי‬
‫ששעותיה פורות‪ ,‬בקשו בני המשפחה שיזעיקו את רבינו שיבוא מיד מירושלי‬

‫לתל אביב‪ .‬הידיעה נתקבלה בעת שרבינו מ ר את השיעור בישיבה וש ידעו‬
‫שאי להפריעו באמצע השיעור‪ .‬אי לכ הכינו רכב שי יע אותו מיד ע תו‬
‫השיעור לתל אביב‪.‬‬
‫משנ תיי השיעור מ רו לו את הידיעה הקשה‪ ,‬ואמרו לו שהרכב ממתי‬

‫בפתח בני הישיבה‪ .‬להפתעת כל הנוכחי לא מיהר לנ וע‪ ,‬א על פי שידע‬
‫היטב את חומרת המצב‪ ,‬אלא ביקש שיקראו בדחיפות אליו את אחד הבחורי ‪.‬‬
‫מי היה אותו בחור‪ ,‬תלמיד שרבינו מתו רצו לעודדו הטיל עליו לכתוב את‬
‫שיעוריו‪ ,‬ואכ תפקיד זה רומ את רוחו והפיח בו תקוה להצלחה‪ .‬הקוב‬
‫הראשו של שיעורי שכתב נמ רו לראש הישיבה ימי אחדי קוד לכ‬
‫והבחור ציפה בקוצר רוח לחוות דעתו של רבו על הכתיבה שלו‪ ,‬משהגיע‬
‫הבחור‪ ,‬אמר לו רבינו במאור פני שלא מש ממנו אפילו בשעה הקשה ההיא‪,‬‬
‫עברתי על הכתבי ואני חייב לומר ל שעשית עבודה יוצאת מ הכלל‪ .‬עכשיו‬
‫אני שמח שיש לי את השיעורי כתובי ומ ודרי לזה ייחלתי זמ רב‪ ,‬יישר‬
‫כח ! הבחור לא ידע את נפשו מרוב אושר‪ ,‬ואז האי רבינו באנשיו‪ :‬עלינו‬

‫למהר‪ ,‬א ור להפ יד רגע אנו חייבי לצאת לדר ‪302.‬‬

‫תשתיל זה אבה מרפיע לי עכשיו?!‬

‫רבות היה מחנ לשלטו השכל והדעת‪ ,‬לחשוב על המעשי שעושי ‪ ,‬לנהוג‬
‫ולדבר בהגיו ושכל‪ ,‬אשר אצלו היה זה בריח התיכו לכל בני האד ‪ .‬ומלבד‬

‫‪ .302‬מפי רבי יעקב ישראל בייפו ‪ .‬ילקוט לקח טוב ‪ -‬חיי של תורה עמ' רי"ט‪223 .‬‬