Page 313 - alef
P. 313
גאון ישראú פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה
בפרשת פקודי ב"ותשל " בלבד ,כאשר נשאל על כ ,ביקש לברר אצל הג"ר
ני טיקוצ'ינ קי מה כתב על כ אביו הגרי"מ טוקצינ קי בלוחותיו בשני
הקודמות יותר בה חלה קביעות זו וכשנתברר שכתוב ש להפטיר ב"ותשל "
בלבד ורק ב פרו של הגרימ"ט "אר ישראל" ) י' ט"ז אות א( כתב שנוהגי
לקרוא את הפטרת פקודי .הורה לנהוג כמו שכתב הגרמי"ט בלוחות הישני ,
ש כתוב כפי שנהגו בפועל מרנ גדולי ירושלי .
אירע פע שאחד המתפללי במנינו של רבינו ב"שמחת תורה" ב"שערי
ח ד" עורר ,למה לא אומרי י"ג מדות כשפותחי את הארו קדוש ביו
גדול כזה .אמרו לו שלא כתוב ב"לוח" לומר וממילא המנהג שלא אומרי .
אותו אחד לא ה תפק בזה וכשפתחו את ארו הקודש החל לומר .ניגש אליו
רבינו והשתיקו שלא כהרגלו ,וה ביר המנהג " איז צו יו"ט ,אוי צו זעאגע
י"ג מידות" ]שמח"ת הוא יו"ט שמח מאד ,ואולי ירד משהו מהרצינות שנצרכת
בשעה שאומרי י"ג מידות[393
העמחב ההלכה על תופיה
פע התפלל בראש השנה במני בו התפלל תלמיד חכ אחד שנקט שבתפלת
מו אי להפ יק ,שכ כידוע נחלקו החזו"א והגרי"ז בעני התקיעות בחזרת
הש" ,דעתו של הגרי"ז היתה שצריכי לשמוע כל מילה ומילה של החז כדי
שייחשב כתקיעות על דר התפילה ולכ אי לנג ולענות ברו וברו שמו.
אותו תלמיד חכ נקט כהגרי"ז וביקש להכריז שלא לענות "ברו וברו שמו".
למרות שכידוע הגר"א בור תמיד לא לומר ברו הוא וברו שמו) ,מעשה רב
אות מג( ,בכל זאת הפריע לרבינו שמכריזי שלא לקיי מנהג ישראל המקובל
שכ עוני "ברו הוא וברו שמו" ,ואמנ בשעת מעשה לא הגיב מאומה ,וענה
בלחש ,אול לאחר תפילת מו ניגש לכמה מתפללי ואמר לה בזה"ל ,אני
רוצה שתדעו שאי שו אי ור לענות "ברו הוא וברו שמו" בחזרת הש"
בר"ה ואני אומר .הוא אמנ נזהר בכבודו של אותו ת"ח ,אותו כיבד מאוד,
ולכ עשה זאת בלי רעש ,אבל העמדת ההלכה והמ ורת על בוריה היתה בראש
מאוויו) .ועי' הליכו"ש מועדי ח"א עמ' ל"ב בעני זה(.
כיוצא בזה ,ישנ כמה דברי שה בגדר "עניני " ולפעמי ה מתנגשי
.393מפי רבי נחו גליק ,בני ברק299 .
