Page 5 - alef
P. 5
גאון ישראú פתח דבר
כאשר נסתלק מרן הגאון מטשעבין זצ"ל לגנזי מרומים ,נכנסו ובאו מרבני ועסקני
שכונת "שערי חסד" למעונו של רבינו וביקשוהו שיספידו ,מי כמוהו שהיה קשור
עמו בעבותות אהבה וידידות וידע בגאונותו להעריך את גדולתו העצומה של הרב
מטשעבין יידע להספידו .רבינו סירב כדרכו מאז ומתמיד לברוח מלעמוד על מרומי
קרת ,אולם המה לא הרפו ממנו ואף דאגו שאדמו"ר ה"בית ישראל" מגור זצ״ל,
שרבינו כיבדו מאד ,יבא לביתו ויבקשו על כך ,לבסוף הוא נעתר וניאות לבקשה.
הדברים שנשא אז ראויים להחרט בראש ספר תולדותיו ,שכן רבינו משריש בהם
בבהירות את יסודות המבט שצריכים להביט בהם על תלמידי חכמים ,ומה יש לכל
אחד ואחד מכלל ישראל ללמוד מהם.
הוא פתח ואמר אז ,צריכים אנו לדמות לעצמנו שהרב מטשעבין עומד כאן
ומבקש מאתנו בקשה" ,אחים לי בהספידא" ,בקשה שאף אדם כשר אמנם אינו
מבקשה בחייו ,אבל ברגע זה בהיותו בעלמא דקשוט רצונו שיספרו בשבחו
ובמעלותיו כי זוהי לתועלת גדולה עבורנו וממילא גם עבורו.
המשיך ואמר ,הלא ידוע שיש שני מאמרי חז"ל הנראים כסותרים ,במקום אחד
כתוב (ר"ה יח) "שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלוקינו" ואילו במדרש רבה
איתא (איכה א' ל"ט) "גדולה מיתת צדיקים יותר משריפת בית אלקינו" ובאמת צריך
לדעת שאם אמרו ששקולה כשריפת בית אלוקינו ,הרי זה ללא גוזמא כלל ח"ו,
ואיך זה יתכן ,הרי כבר אלפיים שנה מחורבן בית ה' וכולנו אבלי ציון וירושלים
ואנו בוכים ומתאבלים על חורבן הבית ואיך כשמסתלק אדם גדול ,יהיה מי שיהיה,
אפילו משה רבינו ,הרי השיעור הגדול של בכי הוא שלושים יום והשיעור הגדול של
הספד הוא י"ב חודש וזהו ,רואין שאין דומה מיתת צדיקים לשריפת בית ה' שעליה
אנו מקוננים ומצווים בזה עד היום הזה?
ה
