Page 7 - alef
P. 7
גאון ישראú רבד חתפ
שנראה מגודל יראת שמים שהשליט עליו ,לפעמים ראיתיו מאחוריו דרך שליטתו
העצמית שהתייחד בה ,ופעמים שמידותיו המיוחדות והמעודנות האירו את כל
כולו כמרגליות זוהרות.
אורות רבים ריצדו לידו כגחליליות אש ,עד שנדמה שכלל בתוכו הכל ,ומידה
אחר מידה האצילה על חברתה גדלות ורוממות ,עד שנמצא גדול מכל צד שהתגלה
לנו ,ועדיין – ממשיך הגרי"י ,עומד אני תחת רושם הדברים ששמעתי במשפחה
שאמר" :כל ימי כוררבי אב עצמי ואיני מבדפט על כך" משפט זה הוא מעט המחזיק
את המרובה ,מה שכפף עצמו כולו לתורה בשלמותה לקיום מצוות ולעבודת
התפילה שהתייחד בה ולצרכי הרבים ולכבודם של ישראל ,עד ימיו האחרונים
ממש כשחולשתו היתה רבה שגם אז לא נמנע מלהשתתף בברית מילה ובחנוכת
הבית של אחד ממקורביו אשר הכיר לו טובה ,ועד אשר נפל ארצה בדרכו לתפילת
שחרית לא הרפה וגם אז התאמץ בשארית כוחותיו לקום ולהגיע לבית הכנסת
לשמוע קריאת התורה של יום חמישי.
ראוי להדגיש שכאשר נסתלק הסטייפלר לבית עולמו ,אמר רבינו לתלמידו
הגר"י עדס ששאלו מה לדבר בהספדו ,שאין להתרכז רק בסיפור מעלותיו ודרגותיו
העצומות אליהם הגיע ,אלא חובה להתעכב בעיקר תביאופ עמלו העצום ויגיעבו
תבופה יומם ולילה מצעיפובו ,צחקובו המורלאה וחתקובו תה' ,הבתטלובו לעתוחב
ה' ללא רניוב ,בוך הרקפב כל עניני העולם הזה ושתעמלו זה הגיע לחפגבו העילאיב.
כאשר הספיד פעם רבינו את אחד מתושבי "שערי חסד" שהיה צנוע ומעלי ,אמר
אז בביאור דברי הגמרא (ע"ז יח ).שרבי חנינא בן תרדיון שאל מה אני לחיי העולם
הבא ,ואמרו לו כלום מעשה בא לידך ,אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות
של צדקה וחילקתים לעניים וכו' ואז התפעל ואמר ,מחלקך יהא חלקי .ביאר זאת
רבינו שכל המעשים הטובים שנעשים בגלוי האדם לא נידון על פיהם ,אלא רק על
פי הנעשה בצנעה ,בינו לבין עצמו וזה ששאל אותו כלום מעשה בא לידך?! היינו
בצנעה ,ועל פי זה שפט את חלקו לעלמא דאתי.
ואכן ,אחת הנקודות המרכזיות שהתגלו אחרי פטירתו של רבינו ועליה סבבו
בשוק הסופדים ,איך חי כל ימיו בהסתר בתוך הסתר וקיים בעצמו "והצנע לכב עם
אלוקיך" ,שכל אחד היו לו את הצדדים שהיו ידועים לו במעשיו ואפילו בני המשפחה
ז
