Page 10 - alef
P. 10
רבד חתפ
והמידות ,כאשר ניכר רצונו לבל יסיטו נושאי ההספדים לסיפורים ומעשיות ללא
תכלית.
אפילו כאשר מדובר היה במעשים נוראים המפורסמים על גדולי גאוני הדורות
משנתו היתה ברורה לדחותם משולחן גבוה ,כגון המעשה הנודע בשם הגאון רבי
מנדל משקלאו אודות רבינו הגר"א זצ"ל שאמר שאם היה בא לפניו אריסטו היה
מוריד על שולחנו את כדור העולם ומערכות השמים להראותו כי יש בורא לעולם,
אמר על כך רבינו ,כי אין להבין הדברים כפשטן ואפילו על אדונינו הגר"א אין מן
הראוי לספר דברים משונים כאלו .מענין לציין שגם הגרא"מ שך העיר כך על
מעשה זה ,מאחר ושורשי גדלותו ומשנת חנוכו נעוצים היו בבסיס אשר הכל בו
לעמוד על חיובו של האדם בעולמו ,ה"אדם" כמו שנלמד מהותו והווייתו מהתורה
הקדושה ומה ד' דורש מעמו ,מעתה גם כאשר גדל ה"אדם" הלזה כאשר צוהו ד'
אלקיו והתעלה על בני דורו בגדולתו ובחכמתו וביראתו מעלה מעלה היה שורש
האילן רב הפארות הזה
וכאשר שוחחו פעם על גאב"ד דטשעבין אליו היה רבינו קשור בעבותות אהבה
והערצה ,דיבר בהערצה על גדלותו בתורה ,בקיאותו ובהירותו בכל חדרי התורה
וסוגיות הש"ס והזכיר גם את חכמתו ומעשיו ,קדושת תורתו וגאונותו וכו' ולבסוף
לאחר כל השבחים הוסיף ואמר "...והרי הוא היה כזה אדם נורמלי וטבעי!" המשפט
הזה יצא מפיו בהערכה מיוחדת ,עד שהנוכחים חשו שהוא בא לבטא בזאת את
המעלה הגדולה שהיתה שזורה כבריח תיכון בכל אותם קניינים ומעלות נשגבות
שהזכיר קודם ,טבעיות ...שכן סבור היה שזה ההוד והחן שעיטר את כל דרגותיו
של אותו גאון הדור והגביה אותו שבעתיים לרום שמים ,שהרי הוא היה כל כך
פשוט וטבעי .כמה נאים ומתאימים הדברים לרבינו עצמו שהרי כתרה של תורה
לו זכה היה מבהיק בפשטותו ויושר דרכיו וככל שגדול האיש עד מאוד ,באותה
מידה נשאר טבעי וישר ללא פסיעות משונות ,ישר כמו שעשאו האלוקים .כיוצא
בזה הוה מרגלא בפומיה על דרך צחות "לעולם יהא אדם ירא שמים" ראשית היה
"אדם" ואח"כ המשך להיות "ירא שמים בסתר" ואח"כ ב"גלוי" ברם ,ראשית הכל
נעוצה ב"יהא אדם".
סרפ זה מופכת מהסבמכוב על עחויוביהם של מאוב אנשים והיוב ומטתע החתפים יש י
תו הפתה מאח ענינים שנוגעים תמישפין ותעקירין תעניני הלכה ומנהגי ישפאל ולמפוב