Page 67 - Step and repeat document 1
P. 67

‫_______________________________קי__ד_ו__שי_ן__________________________________________________‪__‬‬

                                                                          ‫גמ'‪.‬‬

                                                     ‫צב‬

                                               ‫צג‬

   ‫נ‪.‬ב‪ .‬צד‬

                                                               ‫________________________‬

                               ‫שהשריש‪ ,‬וזהו שנתכוין רבינו להוכיח מדבריו שם דלא בעי השרשה‪.‬‬
‫אמנם מד' התוס' דידן דמוקי דוקא בנטעו והשריש מוכח דאם לא השריש עדיין חשיב תלוש‬
‫אף בנטעו וכשר לכתיבת הגט‪ ,‬ורק בהשריש מיקרי מחובר ופסול לחתימת הגט‪ .‬ועי' נמי בריטב"א‬
‫לקמן ]כא‪,‬ב[ שכת' וז"ל 'יד של עבד וקרן של פרה וכיוצא בו חשוב מחוסר קציצה כיון שמה‬
‫שמשייר אצלו הוא העיקר שיש לו חיות וכ'ו‪ ,‬ולענין תלוש שחברו ובטלו איכא מ"ד פסול ודייקי‬
‫לה בדר"י דאמר עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש דאם כתיבתו בתלוש חתימתו בתלוש וכו'‪,‬‬

        ‫ומבואר בדבריו דלא בעי השרשה ואף חיברו לחוד פסול ואפי' ביטלו איכא דפסלי‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬
‫ויעוי' בשו"ת שאילת דוד לרבינו ס"ו שהאריך לבאר פלוגתת הראשונים בזה‪ ,‬ומייתי מד' הירושלמי‬
‫בערלה פ"א ה"ב ששנינו שם אילן שנעקר ונשתייר בו שורש פטור וכמה יהא בשורש וכו' כמחט‬
‫של מתין ושם בירושלמי אי' חזקיה שאל פחות מכאן כתלוש השתחוה לו אסרו כותבין עליו גיטי‬
‫נשים‪ ,‬אמרינן חזר ביה ואמר ר"י חזקיה שאל שליש מחט שנה וכו' הרי מבואר דשואל חזקיה‬
‫באילן שנעקר אך מתחילה ביטלו והיה מושרש וגם עתה מושרש הנהו אך בפחות משיעור שיכול‬
‫לחיות‪ ,‬ומסתפק הירושלמי אם נחשב כמחובר לענין ע"ז וכתיבת גט עליו כיון דמחובר בשרשים כל‬
‫דהו‪ ,‬הרי מבואר דסובר הירושלמי דאף במחובר ואפי' ביטלו מ"מ כיון דאינו מושרש כותבין עליו‬
‫גט אשה כמו דחשיב תלוש לגבי ע"ז‪ ,‬ורק נסתפק בהשרשה זו אי אוסרת‪ ,‬ונ' מד' הירושלמי דתליא‬
‫בהשרשה ואם אינו מושרש כותבין עליו גט ואפי' הוא מחובר‪ ,‬וכד' התוס'‪ ,‬ומוכח מהירושלמי שלא‬
‫כד' הרשב"א‪ ,‬ומכח ד' הירושלמי הוציא רבינו ]בחי' שם[ להלכתא דאם מת האילן אף שהוא מושרש‬
‫כיון דמתו השרשים לאו כלום הוא וכשר לכתיבת הגט‪ ,‬ודלא כד' הרשב"א והריטב"א דמיקרי מחובר‬
‫אף בלא השרשה ופסול‪ .‬וע"ע שם דבעי לומר דאיכא בזה פלוגתא בין הבבלי לירושלמי לשיטתייהו‬
‫אי פסול מחובר ילפינן מספר ואז רק מחובר גמור בהשרשה פוסלו דא"ל לא חשיב ספר‪ ,‬או מוכתב‬

               ‫ונתן דמ"מ לא מצי ליתנו בהיותו מחובר אף בלא השריש ולהכי פסול כה"ג‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬
‫‪ .av‬תנן בנזיר ]מה‪,‬א[ תגלחת הטהרה כיצד וכו' ושוחט את השלמים ומגלח עליהן וכו'‪ ,‬תנו רבנן וגלח‬
‫הנזיר פתח אהל מועד וגו' בשלמים הכתוב מדבר שנאמר ושחטו פתח אהל מועד אתה אומר בשלמים‬
‫הכתוב מדבר או אינו אלא פתח אהל מועד ממש‪ ,‬אמרת אם כן דרך בזיון הוא רבי יאשיה אומר אינו‬
‫צריך הרי אמרה תורה לא תעלה במעלות על מזבחי ק"ו לדרך בזיון‪ ,‬ר' יצחק אומר אינו צריך הרי הוא‬
‫אומר ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש וגו' מי שאינו מחוסר אלא לקיחה ונתינה יצא זה שהוא‬
‫מחוסר לקיחה הבאה ונתינה‪ ,‬ע"כ‪ .‬ומבואר דילפינן דע"כ בעי הנזיר לגלח ראשו בצד המקום שהוא‬
‫מבשל השלמים ולא בפתח אהל מועד‪ ,‬דאל"ה הוי מחוסר לקיחה והבאה למקום הבישול ונתינה תחת‬
‫האש‪ ,‬וא"כ קשיא לרבינו אמאי הכא בגט לא ילפינן נמי דבעי שהגט יכתב ויחתם במעמד האשה‬

          ‫שתהיה במקום כתיבת הגט דבהא לא יהא חסרון בתר כן להביאו‪ ,‬ואל"ה הוי מחוסר הבאה‪.‬‬
‫‪ .bv‬כוונת רבינו בתי' לא נתבררה‪ ,‬ושמא כוונתו דבאשה אין דין מקום גירושין מסוים שבו האשה‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72