Page 121 - 16222
P. 121
ההתבגרות גיל |121
לדוגמה :נניח שבנקודת הפתיחה התוצר לנפש בישראל הוא
100דולר ,ואילו התוצר לנפש בשבדיה גבוה ב־ 50אחוז ועומד על
150דולר .אם נניח ששתי המדינות יצמחו בקביעות באותו קצב של
2אחוזים בשנה ,התוצר בשבדיה יישאר גבוה ב־ 50אחוז מהתוצר
הישראלי ,אך בתוך כארבעים שנה הפער בין המדינות יוכפל מ־50
ל־ 100דולר .כשאנחנו דנים בפערים ברמת החיים ,אנחנו חושבים
על גודל הבתים שתושבי שבדיה יכולים לרכוש לעצמם ,על איכות
התשתיות במדינה ,על דמי האבטלה הגבוהים שממשלת שבדיה
יכולה להרשות לעצמה לשלם וכדומה .בכל הנושאים האלה הפערים
בין ישראל לשבדיה יהיו גדולים יותר ,למרות ששתי המדינות צמחו
באותו הקצב .כדי לצמצם את הפער האבסולוטי ולהגיע לנקודה שבה
איכות התשתיות או גודל הבתים בשתי המדינות יהיו שווים ,ישראל
צריכה לצמוח הרבה יותר מהר משבדיה .כך ,הדיון על צמיחה באחוזים
עשוי להטעות אותנו בנוגע למה שנדרש על מנת לצמצם את הפערים.
אך הבעיה החמורה יותר בדיונים על צמיחה היא ההתמקדות
במדד במקום בנמדד .כאשר כל הדיון סובב סביב התוצר לנפש ,רבים
מסיקים בטעות שצמיחה היא אובססיה מוזרה של כלכלנים .אבל כפי
שציינו קודם ,צמיחה איננה מתרחשת בגיליונות אקסל; צמיחה היא
קידמה .קידמה טכנולוגית ,תרבותית ,מדעית ,ארגונית ,אמנותית,
מוזיקלית ,ספרותית — קידמה ברמת החיים בכל מובן ובכל אופן
לכל שכבות האוכלוסייה .לאורך ההיסטוריה התפתחויות תרבותיות,
אמנותיות ואחרות הופיעו תמיד באותם האזורים והתקופות שבהם
הצמיחה בתוצר לנפש ,בהכנסות ,היתה הגבוהה ביותר — ולא במקרה.
אותה הדינמיות החברתית שהובילה לקידמה טכנולוגית ומסחרית
ולגידול בתוצר לנפש הובילה גם לקידמה בשאר התחומים ,ובהם
בתרבות ובאמנות .התוצר לנפש הוא בסך הכול מדד שמטרתו לכמת
את הקידמה ולאפשר לנו לחקור אותה ,אך המטרה ,הגביע הקדוש,
הפלא המופלא שכולם מייחלים לו ,אינו צמיחה של המדד ,אלא
צמיחה של הנמדד ,כלומר ,קידמה של ממש.
מדוע מתרחשת צמיחה ארוכת טווח?
ישנם צעדי מדיניות אשר יכולים להוביל לגידול מהיר אך מוגבל
