Page 122 - 16222

‫‪ 122‬כסף כחול לבן|‬

‫של התוצר לנפש‪ ,‬שבדרך כלל אינו מלווה בהתפתחויות תרבותיות‬
‫ואחרות‪ ,‬כגון העברת כוח אדם בכפייה מחקלאות לתעשייה (כפי‬
‫שנעשה בברית המועצות ובסין) או האצת כריית משאבי טבע‪ .‬ישנם‬
‫גם צעדים שפועלים לטווח ארוך יותר כגון פיתוח המסחר והתמחות‬
‫יחסית או השקעה וצבירת הון‪ ,‬אם כי גם ההשפעה של צעדים כאלה‬
‫דועכת עם הזמן בגלל "חוק התפוקה השולית הפוחתת" — מפעל‬
‫הנעליים המאה במדינה ישפיע על הצמיחה פחות ממפעל הנעליים‬
‫השלישי‪ ,‬ויש מספר מוגבל של מדינות בעולם שניתן לסחור איתן‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬גם צעדים כאלו הם מוגבלים מבחינת היכולת לייצר צמיחה‬
‫ארוכת טווח‪ .‬בטווח הארוך‪ ,‬הגורם היחיד לצמיחה כלכלית שאיננו‬
‫מוגבל הוא קידמה בטכנולוגיה ובידע‪ :‬בני אדם אשר לומדים כיצד‬

‫לייצר מוצרים טובים יותר באמצעות משאבים מועטים יותר‪.‬‬
‫לעתים "קידמה טכנולוגית" היא פיתוח של אמצעי טכנולוגי‬
‫מתקדם‪ .‬כזה הוא למשל המחפרון — הטרקטור הנפוץ הכולל מחפר‬
‫אחורי ויעה קדמי אשר פותח בבריטניה בשנת ‪ 1953‬בידי ג'וזף סיריל‬
‫במפורד‪ .‬במקרים אחרים "קידמה טכנולוגית" היא פיתוח ארגוני‬
‫חדש‪ .‬כזה הוא למשל רעיון המכולה הסטנדרטית‪ ,‬אשר הומצאה‬
‫בשנת ‪ 1955‬בידי מלקולם מקלין האמריקאי‪ ,‬קיצרה את זמני הפריקה‬
‫והטעינה של אוניות מימים רבים לשעות ספורות‪ ,‬והפחיתה באופן‬
‫דרמטי את עלויות המסחר הבינלאומי ואת מחיריהם של המוצרים‬
‫המיובאים שכולנו נהנים מהם‪ .‬אך גם המצאת בובת הברבי בשנת‬
‫‪ 1959‬והופעת הסדרה "מסע בין כוכבים" בשנת ‪ 1966‬הן סוג של‬
‫קידמה טכנולוגית‪ ,‬למרות שאין להן השפעה ישירה על התוצר לנפש‪.‬‬
‫בדומה לטרקטור ולמכולה‪ ,‬גם בובת הברבי וסדרת "מסע בין כוכבים"‬
‫היו אמצעים חדשים אשר הובילו לצמיחה ברמת החיים במובן הרחב‬
‫של המילה‪ ,‬הכולל גם את מידת ההנאה שלנו משעות הפנאי‪ .‬ייתכן‬
‫אף שהתפתחויות תרבותיות כאלה משמעותיות לרווחה של בני אדם‬

‫יותר מאשר התפתחויות טכנולוגיות "רגילות"‪.‬‬
‫אך קידמה טכנולוגית‪ ,‬ארגונית‪ ,‬מדעית ותרבותית איננה תהליך‬
‫קל‪ .‬היא מחייבת הרס יצירתי‪ .‬הרס יצירתי הוא מושג שפותח בידי‬
‫הכלכלן ג'וזף שומפטר והמשמעות שלו היא שינוי דרמטי של הסדרים‬