Page 127 - 16222
P. 127
ההתבגרות גיל |127
שיעור גבוה בהרבה מזה שבמדינות מפותחות אחרות ,שעמד על
כ־ 15אחוז 9.בדרך כלל נדרש שיעור חיסכון מאוד גבוה של האזרחים
כדי לממן השקעות גדולות כל כך ,והמשמעות של חיסכון גבוה היא
צריכה נמוכה יותר ,כלומר רמת חיים נמוכה יותר .אך בישראל היה
ניתן לממן את ההשקעות באמצעות כספי השילומים והעזרה מיהדות
העולם ,וכך לא נדרשו חסכונות ופגיעה ניכרת ברמת החיים .הפתרון
הזה לא היה חף מחסרונות ,שנדון בהם בהרחבה בהמשך .כלכלנים
רבים לא התלהבו ממנו ,אך ממשלות ישראל העדיפו אותו ,משום
שחששו שרמת חיים נמוכה תפגע בפופולריות שלהן ובעלייה ,ותוביל
לירידה מהארץ ולחיסול הפרויקט הציוני .היה בכך צדק רב באותן
שנים .קבלת העזרה מחו"ל היתה פשוט עניין קיומי.
למרות גודלן ,ההשקעות מסוגלות להסביר רק חלק מהצמיחה
הישראלית בעשורים הראשונים לקיום המדינה .ניתוח עמוק יותר של
גורמי הצמיחה מעלה כי רובה מוסבר על ידי גידול בפריון הייצור
כתוצאה מהקידמה הטכנולוגית הכלל־עולמית ,כלומר לא ממגמות
ייחודיות לישראל 10.על כן ,גם הצמיחה בישראל היא דוגמה לכך
שצמיחה בטווח הארוך נובעת בעיקר מקידמה בטכנולוגיה ובידע.
עם הזמן היתה הצמיחה המהירה בישראל של שנות ה־1950
למיתוס .מעין תור זהב שכולם מתגעגעים אליו .המיתוס הזה מורכב
למעשה משני תת־מיתוסים .התת־מיתוס הראשון הוא הטענה
שהתרחש כאן "נס כלכלי" יוצא דופן .אולי אפילו בלתי מוסבר 11.אך
התרשים שהצגנו לפני כמה עמודים מראה כי הצמיחה בישראל לא
היתה יוצאת דופן ביחס למרבית מדינות המערב ,ועל כן דירוגה היחסי
של ישראל לא השתנה באופן מהותי .ההסתכלות על צמיחה באחוזים
מטעה; שיעורי הצמיחה של ישראל היו גבוהים יחסית למדינות
מפותחות אחרות מכיוון שהיא התחילה מנקודת פתיחה נמוכה יחסית,
אבל הם לא היו גבוהים דיים לצמצם את הפערים האבסולוטיים בינה
ובין מדינות אחרות.
גם אם נבחן את הצמיחה באחוזים התוצאה איננה מרשימה
במיוחד .התרשים הבא מציג את שיעור הצמיחה הריאלית בתוצר
לנפש בישראל באותן שנים מופלאות כביכול12.1965–1950 ,
