Page 124 - 16222
P. 124
124כסף כחול לבן|
אוכלוסייה ,ענפים כלכליים או אזורים בתוך המדינה יצמחו מהר יותר;
התוצאה תלויה בסקטורים או באזורים שיחוו את הקידמה הטכנולוגית
המהירה ביותר ,וכן באופי הקידמה הטכנולוגית .היו תקופות שבהן
אי־השוויון הצטמצם במהלך הצמיחה והיו תקופות שבהן הוא התרחב.
היסטורית ,גם בישראל וגם בעולם כולו העוני פחת באופן דרמטי
תודות לצמיחה כלכלית ,כך שברוב המקרים העניים מרוויחים ממנה
גם אם הפערים גדלים .כאשר יש מיתון ,כלומר צמיחה שלילית (כמו
במשבר הקורונה) ,העניים תמיד נפגעים במידה הרבה ביותר ,משום
שמלכתחילה מצבם שברירי יותר ,ואין להם הרבה חלופות תעסוקה או
חסכונות .גם צמיחה שעשויה להגדיל את אי־השוויון עדיפה מהיעדר
צמיחה או מצמיחה שלילית ,אשר תוריד עוד את רמת החיים של
העניים.
לפני שנסיים את הפרק נקדיש שתי פסקאות לשתי טעויות נפוצות
שקשורות לצמיחה.
לעתים מוזכר בתקשורת הישראלית הרעיון של "מנועי צמיחה"2
המושכים אחריהם את המשק .הדימוי של "מנוע" הוא מזיק ומטעה .אין
שום "מנוע" שאנחנו יכולים להפעיל או לכבות לפי רצוננו כדי ליצור
צמיחה ברמת המדינה ,בדיוק כמו שברמה האישית אין "מנוע" שיכול
לייצר עבורנו כל רמת עושר שנרצה .השקעות ציבוריות בתשתיות או
בהשכלה יכולות לתרום לצמיחה ,אך הן גם יכולות להוביל לבזבוז
כספים על תשתיות לא נדרשות ,לבוא על חשבון השקעה פרטית
(כך שסך ההשקעה לא ישתנה) או ליצור "אינפלציה" של תארים
אקדמיים 3.חוץ מזה ,אין שום סיבה שצמיחה בסקטור או באזור מסוים
תמשוך אחריה את כל שאר הסקטורים והאזורים במדינה ,כפי שמנוע
"מושך" את הרכב כולו.
טעות אחרת היא הבלבול בנוגע לצריכה כמנוע צמיחה 4.גידול
בצריכה עשוי אולי לתרום לצמיחה רק במקרה של משבר כלכלי
המאופיין באבטלה גבוהה ,כפי שתיאר הכלכלן ג'ון מיינארד קיינס,
וגם במקרה הזה הדבר שנוי במחלוקת .בדרך כלל ,צריכה היא
התוצאה של צמיחה ,לא הגורם לצמיחה .שבדיה עשירה יותר מיוון
משום שהעובד השבדי מייצר יותר ערך לשעת עבודה מהעובד היווני,
