Page 126 - 16222

‫‪ 126‬כסף כחול לבן|‬

‫מ־‪ 2.4‬אחוזים בשנת ‪ 1950‬ל־‪ 47‬אחוז בשנת ‪ ,1960‬והגיע כעבור עוד‬
‫עשור ל־‪ 89‬אחוז ממשקי הבית בישראל‪.‬‬

‫לצד המגמות הטכנולוגיות שהובילו לצמיחה בעולם כולו היו‬
‫לישראל כמה גורמים שהיו ייחודיים לה‪ .‬העלייה ההמונית היתה‬
‫יכולה לעכב את הצמיחה בתוצר לנפש‪ ,‬משום שהיא הגדילה את‬
‫האוכלוסייה בעוד שיכולת הייצור של העולים‪ ,‬שרבים מהם היו‬
‫חסרי הכשרה וכישורים רלוונטיים לשוק העבודה הישראלי‪ ,‬היתה‬
‫מעטה בחודשים שאחרי הגעתם לארץ‪ .‬מצד שני‪ ,‬במהלך השנים‬
‫הבאות העולים צברו במהירות כישורים רלוונטיים‪ ,‬ולכן דווקא תרמו‬
‫לצמיחה מהירה יותר בהשוואה למדינות שאין בהן אוכלוסייה גדולה‬
‫שעוסקת במרץ בצבירת הון אנושי והשתלבות‪ .‬מכיוון שרוב העולים‬
‫הגיעו כמעט יחד‪ ,‬ולא בהדרגה‪ ,‬ייתכן שההשפעה השלילית שלהם על‬
‫התוצר לנפש התרחשה ממש עם קום המדינה‪ ,‬בשנים שאין לנו נתונים‬
‫טובים עליהן‪ ,‬ומה שאנו רואים בנתונים החל בשנות ה־‪ 1950‬הוא‬
‫רק ההשפעה החיובית של ההשתלבות שלהם על הצמיחה בעשורים‬

‫שלאחר מכן‪.‬‬
‫גורם נוסף ייחודי לישראל היה כספי השילומים מגרמניה המערבית‪,‬‬
‫שהחלו להגיע בשנת ‪ .1953‬כשבעים שנים עברו‪ ,‬והשילומים עדיין‬
‫מעוררים רגשות קשים בקרב ישראלים‪ .‬בחודשים שקדמו לחתימה על‬
‫ההסכם עם גרמניה המערבית היתה בארץ מחאה ציבורית רחבת היקף‪,‬‬
‫מקצת העיתונים המרכזיים נקטו עמדה ברורה נגד ההסכם ומנחם בגין‬
‫טען שהוא "חרפה לדורות"‪ .‬אך היו שיקולים פרקטיים חזקים בעד‬
‫ההסכם‪ :‬השילומים היו סכום משמעותי ביחס לתוצר הישראלי באותן‬
‫השנים‪ ,‬וקריטי בתקופה של מחסור במטבע חוץ וקליטת עלייה המונית‪.‬‬
‫מלבד כספי השילומים נהנו תושבי ישראל מעזרה ניכרת משלל‬
‫ארגונים יהודיים בעולם (בעיקר בארצות הברית)‪ ,‬אשר חלק ניכר‬
‫ממנה הגיע דרך הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל‪ ,‬וכן‬
‫מהלוואות בתנאים נוחים וממענקי סיוע מארצות הברית‪ .‬העזרה‬
‫הזאת סייעה לבניית המשק הצעיר באמצעות השקעות בתשתיות‪,‬‬
‫במפעלים‪ ,‬במכונות ובציוד‪ :‬שיעור ההשקעה מתוך סך התוצר‬
‫בישראל עמד על כ־‪ 45‬אחוז ב־‪ ,1950‬ועד ‪ 1970‬ירד לכ־‪ 25‬אחוז —‬