Page 130 - 16222

‫‪ 130‬כסף כחול לבן|‬

‫שמדינת ישראל בשנות החמישים היתה האחוז האחד החריג‪.‬‬
‫זה מפני שהיינו מדינה בלי מקורות‪ ,‬בלי מטבע חוץ‪ ,‬שהיתה‬
‫חייבת לקלוט מיליון עולים‪ .‬במצב כזה השאלה איך מחלקים‬
‫את המקורות המינימליים שיש לך‪ ,‬כך שתבטיח שגם יהיה‬
‫לכולם וגם תקבל צמיחה‪ ,‬היא שאלה קריטית — שמחייבת‬

‫מעורבות ממשלתית עמוקה‪.‬‬

‫זנבר צדק כאשר אמר שנדרשה מעורבות ממשלתית לשם קליטת‬
‫העלייה‪ ,‬אבל טעות היא לומר שהמעורבות הממשלתית באותה‬
‫התקופה היתה "מוצלחת מאוד" רק משום שהתמזל מזלנו להיסחף‬
‫על ידי גל הצמיחה העולמי‪ .‬השילומים והתרומות שקיבלנו התאפשרו‬
‫משום שגרמניה וארצות הברית חוו צמיחה כלכלית מהירה מאוד‬
‫באותה תקופה‪ .‬אילו הוקמה ישראל שלושים שנה אחר כך‪ ,‬או שלושים‬
‫שנים לפני כן‪ ,‬ייתכן מאוד שהיא כלל לא היתה מצליחה לשרוד את‬

‫הקשיים הראשוניים‪ ,‬לא משנה מה הממשלה היתה עושה‪.‬‬
‫כפי שנראה בהמשך‪ ,‬עם סיום השילומים המודל הכלכלי הישראלי‬
‫קרס והמדינה נקלעה לגירעון כרוני בתקציב ולמחסור במטבע חוץ‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬נראה שעד תוכנית הייצוב של שנות ה־‪ 1980‬המשק הישראלי‬
‫לא חווה צמיחה בת קיימא‪ ,‬והמדיניות הממשלתית של אותה התקופה‬

‫גרמה לנזקים ארוכי טווח רבים שעוד נדון בהם בהרחבה בהמשך‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬היה יכול להיות הרבה יותר גרוע‪ .‬בעשורים שלאחר‬
‫מלחמת העולם השנייה מדינות רבות פנו לקומוניזם‪ ,‬הידרדרו‬
‫למלחמות אזרחים והפיכות אלימות‪ ,‬סבלו ממשברים קשים ונקטו‬
‫מדיניות כלכלית גרועה בהרבה מזו שהובילו בן גוריון‪ ,‬ספיר ואשכול‪.‬‬
‫רמת האמון הגבוהה‪ ,‬המסורת הדמוקרטית היהודית וההון האנושי‬
‫הרב אפשרו לנו להתגבר על בעיות רבות‪ .‬נכון אמנם שהנוסטלגיה‬
‫לאותו תור זהב מיתולוגי שגויה לחלוטין‪ ,‬אבל גם ההשקפה ההפוכה‪,‬‬
‫האומרת שהמדיניות הכלכלית בישראל בשנים ‪ 1965-1950‬היתה‬
‫גרועה במיוחד בהשוואה בינלאומית‪ ,‬אינה נכונה‪ .‬אז כמו היום‪,‬‬
‫המדיניות הישראלית היתה בדרך כלל גרועה בהשוואה לזו של ארצות‬
‫הברית ושל מדינות מערב וצפון אירופה‪ ,‬וטובה יחסית בהשוואה לרוב‬