Page 117 - 16222

‫ תודלי תולחמ ‪|117‬‬

‫ידי כך להעלות את רמת החיים בישראל‪ .‬אך כדי שזה יקרה‪ ,‬נדרשת‬
‫החלפת פרדיגמה בקרב הפוליטיקאים‪ ,‬כלי התקשורת‪ ,‬והכי חשוב —‬

‫הציבור‪.‬‬
‫גם סיום הדיון הזה מחזיר אותנו לטיעון הביטחוני‪ .‬האם קיומן‬
‫של שדרות ושל ירוחם וקריית שמונה הוא הכרח אסטרטגי? האם‬
‫לולא העיירות האלה היתה ישראל מפסידה במלחמה כזאת או אחרת?‬
‫ואולי הטיעון הביטחוני היה מוצדק בעבר ואיננו מוצדק עוד כיום?‬
‫איני יודע את התשובה לשאלות האלה‪ .‬אבל בין שהטיעון הביטחוני‬
‫מוצדק ובין שלא‪ ,‬המחיר הכלכלי שתושבי ישראל משלמים על חוסר‬
‫היעילות הוא אותו מחיר‪ ,‬ואנו נמשיך לשלם אותו גם בעתיד‪ .‬אם‬
‫ברצוננו לשמר את הפיזור המלאכותי במרחב‪ ,‬המשמעות היא שאותם‬
‫יישובים חסרי הצדקה כלכלית שהוקמו בידי מתכנני־העל בשנות‬
‫ה־‪ 1950‬יישארו עניים לנצח‪ ,‬וכל תושבי מדינת ישראל יצטרכו לשאת‬

‫בעול ההנשמה המלאכותית שלהם‪.‬‬