Page 113 - 16222
P. 113
תודלי תולחמ |113
הפעיל עליו ספיר את המכבש המפורסם שלו ,הפעם תוך
ציון יעד מוגדר וברור :קריית גת ,בירתו הצעירה של חבל
לכיש הצעיר ,שקמה חמש שנים לפני כן ואשר ארבעת אלפים
תושביה לא סבלו מעודף תעסוקה והפגינו תחת הסיסמה
"לחם ועבודה".
"העניין לא נראה לי כלל" ,מספר היום [בשנת ]1980
ישראל פולק במשרדו בתל אביב [" ]...אמרתי לספיר כי אינני
רוצה לערבב קודש בחול .אהבת ישראל ,תרומות למפעל
הציוני — זה דבר אחד; אבל השקעה במפעל תעשייה מחייבת
חישובים של רווח וכדאיות ,וזה כבר דבר אחר לגמרי ,מה
גם שהחישובים האלה לא נראו מבטיחים כלל :בקרב העולים
החדשים בקריית גת ,רובם יוצאי ארצות המזרח ,לא היו
פועלים מיומנים ,שלא לדבר על מומחים לטקסטיל; אין חומרי
גלם מקומיים ,השוק המקומי מצומצם ,וגם שוקי יצוא קרובים
— אין; ועוד ועוד .מפעל כזה הייתי מוכן להקים אולי — אולי
גדול — בתל אביב .אבל לא בקריית גת הרחוקה".
"רחוקה"? הזדעק שר המסחר והתעשייה" ,הרי אפשר
להגיע מתל אביב לקריית גת בחצי שעה .מחר בבוקר ניסע
לשם יחד ואוכיח לך".
וכך היה .למחרת היום ,בשעה חמש וחצי בבוקר ,הופיע
ספיר במלון "דן" בתל אביב ,העמיס את פולק ,והמכונית
החלה לדהור דרומה בכבישים הריקים ,לאחר הוראה מוקדמת
שנתן ספיר לנהגו ללחוץ ככל יכולתו על דוושת הדלק" .אני
ממהר" ,הסביר ספיר" ,בשעה 7עלי להיות בישיבת הממשלה
בירושלים"]...[ .
בהגיעם למקום כבר המתינו לבאים ראש העיר גדעון נאור
ובקבוקי אלכוהול .ספיר ראה את העניין כמוגמר ולא הציג
שאלות מיותרות ]...[ .ופולק עצמו?
"תראה" ,הוא אומר" ,עמדתי ליד התל הקדום של קריית
גת [ ]...ונזכרתי בפסוק 'אל תגידו בגת' .חשתי תחושה
היסטורית וראיתי לנגד עיני משימה ציונית .רציתי להיות שותף
