Page 112 - 16222

‫‪ 112‬כסף כחול לבן|‬

‫ומוות נרחב כמעט ולא שינו את גודלן היחסי ארוך הטווח של‬
‫ערים‪ .‬לאור עובדות אלו‪ ,‬מה הסיכוי שסובסידיות זמניות‪,‬‬
‫אפילו בקנה מידה עצום המקביל לפצצות‪ ,‬יצליחו לשנות את‬

‫ההתפלגות המרחבית של הכלכלה בטווח הארוך?‬

‫ובכן‪ ,‬הסיכוי אפסי‪ ,‬אך ממשלות ישראל לדורותיהן לא הבינו זאת‪,‬‬
‫ועדיין אינן מבינות‪ .‬עד היום‪ ,‬בתום יותר משבעים שנות מאמצים‬
‫דומים שהסתיימו בכישלון חרוץ‪ ,‬בכל מערכת בחירות מפלגות רבות‬
‫מבטיחות סובסידיות והטבות מס שימשכו אנשים ועסקים לפריפריה‪.‬‬
‫עיירות הפיתוח וההשקעה בפריפריה הן עוד דוגמה לאשליית‬
‫השליטה‪ .‬במקרה הזה מדובר באשליה שפיזור התושבים במרחב‬
‫הגיאוגרפי הוא עניין גמיש הנתון להחלטתה של הממשלה‪ ,‬ולא דפוס‬
‫מורכב המתקבע באופן טבעי ומבוזר‪ ,‬מלמטה‪ ,‬בעקבות אינספור‬
‫מגמות טכנולוגיות‪ ,‬דמוגרפיות ומסחריות ובהתאם להעדפות‬
‫התושבים — גורמים ששום מתכנן מרכזי אינו מסוגל לשקלל באופן‬

‫מלא‪.‬‬
‫לאמונה הזאת מתלווה אשליית שליטה נוספת‪ ,‬שלפיה ניתן לפתור‬
‫בעיות תעסוקה באמצעות הצנחת מפעלים מסובסדים מהאוויר‪ .‬אחד‬
‫הסיפורים הקלאסיים המתארים כיצד הדבר נעשה בפועל הוא סיפור‬
‫ההקמה של מפעל "פולגת" בקריית גת‪ .‬וכך נכתב על כך בעיתון‬

‫"דבר" בשנת ‪55:1980‬‬

‫ב־‪ 1959‬בא פנחס ספיר‪ ,‬אז שר המסחר והתעשייה בממשלת‬
‫ישראל‪ ,‬לאמריקה הדרומית‪ ,‬בחיפושים אחרי משקיעים יהודים‬
‫שיקימו מפעלי תעשייה ב"בייבי" שלו — עיירות הפיתוח‪ .‬הוא‬
‫ביקר גם אצל ישראל פולק‪ ,‬בעליו של מפעל טקסטיל גדול‬
‫ומשגשג בסנטיאגו בירת צ'ילה‪ ,‬והציע לו להקים מפעל דומה‬
‫בארץ‪ .‬פולק לא השיב מיד ב"הן" — דבר לא היה חסר לו‬
‫בצ'ילה — אבל הבטיח לשוב ולדון בנושא בשנה שלאחר מכן‪,‬‬

‫כשיזדמן לארץ‪.‬‬
‫במאי ‪ 1960‬בא פולק לביקורו הראשון בישראל‪ ,‬ושוב‬