Page 247 - 16222
P. 247

‫טטיםותממ תויסוד ‪|247‬‬

‫למשקיע פרטי ושנתיים לאחר מכן שווי המפעל גדל‪ ,‬האם פירוש‬
‫הדבר הוא שהיתה כאן שחיתות‪ ,‬או שמא היה כאן תהליך התייעלות‬
‫מוצלח? קשה לדעת‪ .‬בהחלט ייתכן שלהפרטות מהסוג שהיה בישראל‬
‫בשנות ה־‪ 1990‬התלוו מקרי שחיתות וניסיונות להטות את התוצאות‬
‫לטובתו של איש עסקים זה או אחר אשר הצליח לקשור קשרים‬
‫משמעותיים במסדרונות השלטון‪ .‬למעשה‪ ,‬זוהי הבעיה הבסיסית עם‬
‫מעורבות ממשלתית — אילו היו החברות האלה פרטיות מלכתחילה‪,‬‬
‫לממשלה לא היו "פרסים" לחלק לאנשי עסקים‪ ,‬ולא היה טעם בחיבור‬

                                                    ‫בין הון לשלטון‪.‬‬
‫אך גם אם נקבל חלק מהטענות בנוגע לשחיתות‪ ,‬אין זה אומר‬
‫שההפרטה לא היתה מוצדקת מלכתחילה‪ .‬גם אם בעל הון כלשהו זכה‬
‫במתנה חד־פעמית בשווי כמה מאות מיליוני שקלים בזכות קרבתו‬
‫לשר הממונה‪ ,‬סכום זה היה זניח בהשוואה לבזבוז העצום שליווה את‬
‫כלל מפעלי חברת העובדים בכל שנה מקום המדינה ועד ההפרטות‪,‬‬
‫ולמחיר העצום ששילמו אזרחי ישראל ברמת חייהם בכל יום ויום‬
‫בגלל חסימת התחרות והעיוות בהקצאת המקורות‪ .‬אלה סדרי גודל‬

                                                      ‫אחרים לגמרי‪.‬‬
‫הטענה בנוגע לאידיאולוגיה הזרה‪ ,‬אשר צצה לה לפתע ורק‬
‫בגללה השתנה המשק‪ ,‬שגויה לגמרי‪ .‬אידיאולוגיות אינן מופיעות‬
‫ונעלמות סתם כך באקראי‪ ,‬מידת הצלחתן תמיד תלויה בתנאים‬
‫בשטח‪ .‬רבים מהפוליטיקאים והפקידים אשר הובילו את מהלכי‬
‫ההפרטה גדלו בהסתדרות ובארגוניה‪ .‬הם לא שינו את דעתם‬
‫סתם כך ביום בהיר אחד‪ .‬הם פעלו כפי שפעלו משום שהם ראו‬
‫את הפער ברמת החיים בין ישראל ומדינות אחרות‪ ,‬והבינו שרק‬
‫ביטול הסובסידיות ופתיחת המשק לתחרות יוכלו לצמצם את הפער‪,‬‬
‫למרות שהתהליך יוביל לקריסת חברת העובדים‪ .‬יכולת ההישרדות‬
‫של החלום הציוני היתה תלויה בכך‪ .‬מדינות שמנהיגיהן לא הבינו‬
‫זאת‪ ,‬כגון חלק ממדינות אמריקה הדרומית‪ ,‬אסיה ומזרח אירופה‪,‬‬
‫נשארו מאחור בשנות ה־‪ ,1990‬בזמן שישראל התקדמה עם שאר‬

                                                    ‫העולם המערבי‪.‬‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252