Page 128 - 14322
P. 128
| 128סמנתה יאנג
שעבדה כמארחת ב"קנטרברי" בשעות היום ,זיהתה אותי והובילה
אותי אל הרפר.
חברתי היתה לבושה בחולצת השף הלבנה שלה ובמכנסי ג'ינס
שחורים עם קרעים ונעלה נעלי ספורט שחורות־כסופות .היא אהבה
את מגפי האופנוענים שלה ,אבל כדי להסתובב במטבח שתים־עשרה
שעות דרושות נעליים נוחות .הרפר קמה מהתא כדי לחבק אותי
לשלום לפני שהתיישבנו.
היא הצביעה על דוגמיות האוכל מתפריט הצהריים שכיסו את
השולחן שלנו בירכתי המסעדה .ל"קנטרברי" היה עיצוב כפרי
מודרני בזכוכית ,עצים כהים וכבדים ,ריצוף ל ֵבנים בסגנון ספרדי,
נחושת ,חוטי חשמל ונורות חשופות .ג'ייסון הגיע מקנטרברי
שבאנגליה ,וסגנון האוכל היה גסטרו־פאב בריטי" .תאכלי ",היא
אמרה" .ודברי".
אז זה מה שעשיתי .פתחתי בהמבורגר גורמה מיניאטורי .סיפרתי
לה כל מה שקרה עם קיילב אתמול ,ותהיתי כיצד ייתכן שחלף רק יום
אחד מרגע שפטריס "הכירה" בינינו ועד לרגע זה.
"לכל הרוחות ,אני רוצה לפגוש אותו".
"לא ",אמרתי נחרצות" .הוא פה רק לשבוע או שבועיים ,וזה לא
רציני .מפגש עם המשפחה שלי לא בדיוק אומר 'יחסים מזדמנים'".
היא לחצה את זרועי כשקראתי לה "משפחה"" .או־קיי .מה שתרצי.
אבל אני יכולה לשאול משהו?"
"לכי על זה".
"רצית לדבר איתי על זה כי היית צריכה לספר למישהו ,או שרצית
לדבר איתי על זה כי משהו בזה מטריד אותך?"
חייכתי בחוסר רצון" .את מכירה אותי כל כך טוב".
"אז ,מה לדעתך מטריד אותך?"
"למה? את מתכוונת להגיד לי מה לדעתך מטריד אותי?"
"את מכירה אותי כל כך טוב ".היא חייכה חיוך מחוצף.
"או־קיי ,את קודם".
הרפר נאנחה" .לדעתי את מנסה לשלוט בכל דבר בחייך כי ההורים
