Page 131 - 14322
P. 131
להילחם או לברוח |131
ראיתי את עיניו נפערות קלות כשהשתלטתי על הבעת פני והפגנתי
אדישות.
הנדתי אליו בראשי מפני שלא רציתי להיות לא מנומסת ,אבל
קיוויתי שהוא פשוט יניד בראשו בתשובה ויתעלם ממני.
מסתבר שלקיילב לא התחשק להיות גס רוח כהרגלו .הוא התנצל
בפני הקבוצה שלו והתחיל להתקדם לעברנו.
"אלוהים ,הוא משגע ",לחשה הרפר.
"תשתקי".
חיוך איים להשתלט על פיו היפהפה ,כשהוא נעצר מול
התא שלנו" .אני ממש מתחיל לחשוב שאת עוקבת אחרי ,אווה
בריוורט".
פלטתי אנחה" .הייתי פה קודם ,מר סקוט ".הצבעתי על הרפר.
"החברה הכי טובה שלי היא ֶשפית הקינוחים כאן .הרפר ,זה קיילב
סקוט .קיילב ,זאת הרפר".
הרפר הושיטה את ידה והוא לחץ אותה" .נעים להכיר".
היא חייכה" .גם לי".
חיוכה הסגיר יותר מדי ממה שהיא ידעה עליו ,והוא זרק לי חיוך
משועשע יודע־דברַ " .הפסקת צהריים?"
הינהנתי" .שתינו עובדות שעות ארוכות .אנחנו מבלות יחד מתי
שאפשר".
"אני מצפה לטעום את האוכל שלך ,הרפר".
מי הגבר המקסים הזה?
"אני מבטיחה לך שתאהב אותו ",היא אמרה בביטחון ,והוא חייך
אליה כפי שמעולם לא חייך אלי" .מאיפה אתה בסקוטלנד?"
אני לא שאלתי אותו את השאלה הזאת .חששתי מדי לשאול אותו
על חייו ,מפני שזה לא היה הקטע שלנו.
לא נראה שזה הפריע לקיילב" .אני גר בגלזגו ,אבל גדלתי בעיירה
קטנה במרכז סקוטלנד .לינלית'גו .לא רחוק מאדינבורו".
"תמיד רציתי לנסוע לסקוטלנד .אווה ואני משתדלות לנסוע פעם
בשנה ,וסקוטלנד ברשימה שלנו".
